מציאות קשה ומדאיגה במוסדות האקדמיים בבריטניה: דו"ח חדש בשם "Time for Change" של ארגון ה-UJS (התאחדות הסטודנטים היהודים), שפרטיו נחשפו לראשונה בעיתון ה-The Guardian, מעלה ממצאים חסרי תקדים על האקלים החברתי כלפי יהודים. לפי הנתונים, 20% מהסטודנטים בבריטניה – אחד מכל חמישה – מצהירים בגלוי כי לא היו מוכנים לחלוק חדר או דירה עם שותף יהודי.

הדו"ח, המבוסס על סקר נרחב בקרב אלפי סטודנטים, מצביע על כך שהאנטישמיות כבר אינה רק תופעת שוליים אלא הפכה לחלק מהמרחב הציבורי. כמעט רבע מהנשאלים העידו כי היו עדים להטרדות או תקיפות על רקע דתי, ו-49% דיווחו על קריאות תמיכה והאדרה של ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה בתוך הקמפוסים.

בארגון ה-UJS, המייצג כ-10,000 סטודנטים יהודים, מצביעים על מגמה של בידוד חברתי מכוון. סטודנטים רבים דיווחו כי הם נאלצים להסתיר את זהותם, להוריד כיפות או להחביא תליוני מגן דוד כדי להימנע מעימותים או מהחרמה חברתית. מנהיגי הקהילה היהודית בבריטניה קוראים כעת לממשלה ולהנהלות האוניברסיטאות להתערב באופן מיידי מול מה שהם מגדירים כ"אפליה בוטה ומסוכנת" נגד צעירים יהודים רק בשל מוצאם.

הפוסט החרם השקט – אחד מכל חמישה סטודנטים בבריטניה מסרב לגור עם יהודים הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

הביקור התקיים בשבוע האחרון של חג הפסח, והאקבי ציין: “אין זמן משמעותי יותר מזה להתפלל לשלום ולהעביר מסר של אחדות”. בהמשך השבוע צפוי השגריר להגיש את כתב האמנה שלו לנשיא המדינה יצחק הרצוג

הפוסט השגריר האמריקני החדש ביקר בכותל: מתפלל לשלום ולחיזוק הקשרים הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

בשנת 2024 יפעלו במסגרת שנת שירות בחו"ל כ-213 מתנדבים ב-53 קהילות על פני ארבע יבשות, ובשנים 2025-2026 הצפי הוא עלייה במספרם לכ-235. הצעירים הללו נשלחים לתפוצות באמצעות הסוכנות היהודית במטרה לחזק את הקשר בין הקהילות היהודיות לישראל ולהגביר את תחושת הזהות היהודית בקרב הנוער היהודי בתפוצות. העלות השנתית של התוכנית נופלת כולה על הסוכנות היהודית, אשר ניסיונותיה לגייס תמיכה ממשלתית ממשרד החינוך לא נשאו פרי.

"מדינת ישראל צריכה לתקצב את המשרתים בחו"ל"

במהלך הדיון הדגיש יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ עודד פורר, את החשיבות בהכרה הממשלתית בתרומתם של בני ובנות השירות בחו"ל: "הקשר שלנו עם הקהילות היהודיות קריטי. בשנת 2023 הגיעו לישראל יותר מ-30 אלף עולים, כש-6,000 מהם בגילאי גיוס לצה"ל, ואין ספק כי הצבא זקוק להם. כשאנו צריכים מישהו שישמור על הקשר עם הקהילות היהודיות, השליחים הללו נמצאים שם ונותנים מענה חשוב. מדינת ישראל חייבת לקחת חלק בתקצוב המשרתים בחו"ל".

ח"כ יוסף טייב, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, הבהיר כי מדובר בפעילות שאינה פחותה בערכה מתוכניות שנת השירות בארץ: "בני ובנות השירות הללו משקיעים את כל מרצם ומביאים את הציונות ואהבת הארץ לנוער בתפוצות, מחזקים את הקשר בין הקהילות לישראל ותורמים לקליטה טובה של צעירים עולים. התמיכה בתוכנית זו היא המעט שניתן לעשות כדי לחזק את הקשר עם קהילות יהודיות שהשקיעו רבות במדינת ישראל לאורך השנים."

קולם של המתנדבים ובוגריהם

ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית, העיד כי כל צעיר או צעירה הנשלחים לשנת שירות בחו"ל מגיעים למאות ולעיתים לאלפי אנשים במהלך השנה – כולל לא-יהודים – ומקדמים תודעה חיובית כלפי ישראל: "כל תוכנית המימון של בני הש"ש נעשית כיום במימון עצמי של הסוכנות היהודית. אם משרדי ממשלה יוסיפו תמיכה, נוכל להרחיב את מספר השליחים ל-300 בשנה הבאה."

טל בראון, בוגרת תוכנית שנת שירות בקהילה היהודית במסצ'וסטס, ציינה את ההשפעה העצומה שהייתה לשנה זו על חייה: "בשנה הזאת הפכנו לכוח עבודה משמעותי בקהילה היהודית המקומית, וגם היום, 18 שנה אחרי, אני עדיין בקשר איתם."

משרד החינוך: "התקצוב מיועד רק למתנדבים בישראל"

קרן ליפשיץ זיתון, נציגת משרד החינוך, הסבירה כי כיום תקנת התמיכה מתקצבת מתנדבי שנת שירות שפועלים בישראל בלבד, וכי מימון נוסף כרוך בתקציבים קואליציוניים. לטענתה, על אף המעלות בתוכנית, ייתכן שהפתרון לא יגיע ממשרד החינוך: "הגופים המשתמשים בתקנה אינם מפנים מתנדבים לשנת שירות בחו"ל, ולכן תקצוב נוסף ידרוש דיון מחודש ויתכן גם שינוי בחקיקה".

ח"כ גלעד קריב (העבודה) הוסיף כי קיימת אפליה בתקצוב בין השירות הלאומי לשירות השנתי: "המדינה משקיעה בשליחת בני שירות לאומי לקהילות יהודיות בחו"ל, בעיקר לחינוך ממלכתי דתי, בעוד שש"ש נשלחים מטעם הסוכנות ללא תקצוב ממשלתי. כספים קואליציוניים עשויים לסייע לסגור את המעגל".

יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב, חתם את הדיון בהחלטה לפעול במישורים הרלוונטיים: "נבצע את העבודה מול המשרדים הנוגעים בדבר, ונפרסם את תשובתם ככל שתהיה חיובית. אם נידרש, נקדם גם שינוי חקיקה ואף נפעיל לחץ במסגרת חוק ההסדרים. עלינו לעשות הכל כדי לממש את החזון של חיבור הקהילות היהודיות לתפוצות ולישראל."

למרות הסכמה כללית מצד חברי הכנסת והגופים המעורבים על חשיבות שליחותם של בני ובנות השירות בחו"ל, עדיין לא התקבלה החלטה על תקצוב ממשלתי מיידי. בכך נותרת שאלת התמיכה הממשלתית ללא מענה ברור, בעוד הצורך בשליחים ממשיך להיות חיוני מתמיד נוכח עלייה במקרי האנטישמיות בעולם.

הפוסט האם מדינת ישראל תכיר בשנת השירות בחו"ל? חברי הכנסת לא הגיעו להחלטה הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

היוזמות המתוכננות כוללות הקמת תשתיות חיוניות כמו מרכזי חוסן וחירום, מרכזים קהילתיים, ממ”דים ביתיים וכן יערות מיגון, המותאמים לצרכים המקומיים של המועצות באזורי העימות. מדובר בפרויקטים שהמדינה אמורה, לכאורה, להוביל ולממן, אך עתה יוצאים לפועל בזכות השותפות בין קק”ל ל-JNF ארה”ב.

בתקופת המלחמה כבר תרמו שני הארגונים סך של כ-100 מיליון דולר, במטרה לסייע בקידום שיקום וצמיחה מחדש בקהילות שנפגעו, כולל מאמצים להחזרת תושבים שפונו במהלך הקרבות. בין הסיוע שסופק לתושבים נמצאו מזון, ציוד חינוכי ושירותי תעסוקה.

לדברי יו”ר קק”ל, יפעת עובדיה-לוסקי, “ההסכם הזה מבסס שותפות חסרת תקדים ויוצר חיבור עמוק בין הארגונים למען הקהילות. יחד נתמודד עם אתגרי המלחמה ונבנה מחדש את יישובי הדרום והצפון”. גם נשיא JNF ארה”ב, ד”ר סול ליזרברם, התייחס לשותפות והדגיש כי “הרגע ההיסטורי הזה מחייב שיתוף פעולה רחב מכל הגופים הציוניים ברחבי העולם על מנת להתמודד עם האתגרים חסרי התקדים של התקופה”.

הפוסט קק”ל ו-JNF ארה”ב במיזם שיקום חדש למען קהילות שנפגעו במלחמה הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

הפוסט התרומה הגדולה בהיסטוריה לבר אילן הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.