את הנשיא ליוו בביקורו הרב הראשי לקזחסטן, הרב ישעיה כהן, רב העיר אסטנה הרב שמואל קרנאוך, ורבני חב"ד הפועלים ללא לאות במדינה. עבור חברי הקהילה, שנכחו באולם בית הכנסת המרשים, לא היה זה רק טקס רשמי – אלא מפגש עם דמות המסמלת את הקשר העמוק והבלתי ניתן לניתוק בין התפוצות למולדת.

במהלך המפגש, שמע הנשיא מהרבנים על חיי היום-יום של הקהילה, על פעילותה הענפה לחיזוק היהדות ושימור המורשת במרכז אסיה, ועל האתגרים המורכבים העומדים בפניהם בעולם משתנה. הנשיא הרצוג, שניכר היה כי הוא מתרגש מהמעמד, פנה לנוכחים ואמר: "אני מתרגש להגיע לכאן כנשיא מדינת ישראל, כמי שעומד בראש מדינת היהודים, ולומר לכולם: 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'".

רגע שיא בביקור נרשם כאשר הנשיא שיתף את הקהילה בפרט היסטורי אישי ומרגש, המקשר ישירות בין משפחתו לבין עולמה של חב"ד. הוא סיפר כי סבו למד באוניברסיטת הסורבון בפריז יחד עם הרבי מלובביץ', שם רקמו השניים ידידות והערכה הדדית עמוקה, דבר שהותיר רושם רב על הקהילה. הנשיא הוסיף דברי הערכה חמים לפעילות השלוחים: "אין ספק שפעילות חב"ד כאן ובעולם ובקזחסטן היא מדהימה, שומרת על היהדות ומחברת את כל היהודים באשר הם".

המפגש נחתם בתפילה משותפת של הנשיא וחברי הקהילה לשלומם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, מחווה שביטאה יותר מכל את הערבות ההדדית. הנשיא הדגיש בדבריו כי ישראל רואה בחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות ערך מרכזי ועמוד תווך בזהותה הלאומית, וסיכם בתקווה לעתיד טוב יותר: "העובדה שאני כאן, בוודאי בתקופה הזו, אינה מובנת מאליה. כולי תקווה שנפתח את הקשרים לטובת האזור כולו… 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו'".

עבור יהודי קזחסטן, ביקורו של הנשיא לא היה רק אירוע דיפלומטי, אלא חיזוק רוחני משמעותי, המזכיר להם כי גם במרחק אלפי קילומטרים, הם חלק בלתי נפרד מהעם היהודי ומדינת ישראל.

הפוסט רגעי התרגשות באסטנה: נשיא המדינה בביקור מיוחד בקהילה היהודית הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

האתגר הניצב בפני חוטובלי הוא כפול. מחד, מדובר בתפקיד רחב יריעה המוגדר כ"מתכלל": ראש המערך עומד בראש פורום ההסברה הלאומי, אחראי לקביעת מסרי-על לכלל גורמי המדינה, מתאם עם גופי הביטחון, ומופקד על פיתוח יכולות הגנה והתקפה בתחום התודעתי. הגישה הישירה שתוענק לה לשרים ולראש הממשלה, יחד עם מושבה כמשקיפה בקבינט, נועדו להעניק לה את הכלים הדרושים לניהול האסטרטגי.

היתרון המובהק של חוטובלי טמון ביכולתה לרתום את יהדות התפוצות כזרוע הסברתית אסטרטגית. בשנים האחרונות, הקשר עם הקהילות היהודיות חווה טלטלות, אך ניסיונה של חוטובלי כשגרירה הוכיח כי יש לה את הכלים לגשר על הפערים הללו. במסגרת עבודתה בלונדון, היא ניהלה קמפיינים דיגיטליים, נאבקה בהטיות בכלי תקשורת מובילים (כמו ה-BBC), ופעלה באופן אקטיבי בקמפוסים יוקרתיים. היא אינה רואה ביהדות העולם רק קהל יעד, אלא "שגרירים בשטח" המחזיקים בשפה המקומית ובאמון בתוך קהילותיהם.

                                       הפגנה מול אולפני ה-bbc באוקטובר 23 נגד שידוריו האנטי ישראלים 

המטרה של חוטובלי אינה להכתיב דף מסרים מלמעלה, אלא ליצור שפה משותפת המבוססת על ערכים ציוניים ויהודיים עמוקים. כאשר המסרים הישראליים מגיעים מאנשים בתוך הקהילה, האמינות וההדהוד שלהם גוברים משמעותית. זוהי הזדמנות עבורה להפוך את יהדות התפוצות למכפיל כוח משמעותי במערכה על התודעה העולמית.

הצלחת המינוי תלויה ביכולתה של חוטובלי לתרגם את הניסיון הדיפלומטי והניהולי שלה – כולל ניהול צוותים גדולים בשגרירות – לשפה תפעולית הדוקה במשרד ראש הממשלה. מדובר במעבר מהסברה תגובתית ונקודתית, למערך אקטיבי שיוזם, מנחה ומוביל את הנרטיב הישראלי. השילוב בין היכרותה העמוקה עם הממסד המדיני לבין הבנתה את עולמם של יהודי התפוצות מעניק לה יתרון יחסי בולט.

בסיכומו של דבר, המערכה על התודעה לא תוכרע רק בנתונים סטטיסטיים, אלא ביכולת לספר סיפור משכנע שמהדהד בכל בית יהודי בעולם ובכל מסדרון ממשלתי בבירות המערב. כעת, כשהיא יושבת סביב שולחן הקבינט, הכדור נמצא במגרשה של חוטובלי להפוך את ההסברה הישראלית מכלי טכני לכלי אסטרטגי ממדרגה ראשונה, כזה שיוכל להתמודד בהצלחה עם המתקפות התודעתיות המופנות נגד ישראל.

הפוסט המינוי של חוטובלי: ההזדמנות האסטרטגית של התפוצות כזרוע הסברה הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

בעיצומה של אחת התקופות המורכבות ביותר שעוברת על ישראל בשנים האחרונות, ביקורו של נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, קיבל משמעות החורגת מעבר לפרוטוקול. במשך שלושה ימים, נוכחותו לא הייתה רק סדר יום דיפלומטי, אלא הצהרה פוליטית ברורה בלב מציאות אזורית מתוחה.

מהמפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועד קבלתו על ידי נשיא המדינה יצחק הרצוג, המסר היה של אחווה בימי אי-וודאות. בבית הנשיא בירושלים, עם פתיחת הטקס שבו הוענקה לו מדליית הנשיא, הפתיע הרצוג במחווה רבת סמליות: בספרדית מושלמת פתח את נאומו במילים החמות "ברוך הבא, חבר". מחווה רגשית שחצתה את גבולות הדיפלומטיה ונגעה ישירות בנשמה ההיספנית של הביקור.

בעידן שבו ישראל ניצבת בפני ביקורת בינלאומית גוברת, מחוות ברמה כזו אינן דבר מובן מאליו. משום כך, בעיני ההנהגה הישראלית, ארגנטינה מתבלטת כשותפה אסטרטגית מרכזית, ברמה של ארצות הברית, כפי שציין נתניהו.

בטקס לציון 78 שנות עצמאות בהר הרצל, נתניהו שרטט חזון המציב את ישראל כמבצר אסטרטגי של המערב מול האיום האיראני. ארגנטינה, הנושאת את צלקות הטרור- הפיגע בבניין אמיה והפיגוע השגרירות ישראל בבואנוס איירס בשנת 1994, שנקשרו לאיראן ולחיזבאללה, מבינה את המאבק הזה מבפנים.

ההד של אותה אלימות מהדהדת גם כיום: הלחץ האחרון מצד וושינגטון על השלטון הנוכחי בוונצואלה להסגיר לפנמה את עלי זכי ג'ליל, אזרח לבנוני וחבר חיזבלאללה, הקשור לפיגוע בטיסה 901 בפנמה, שבו נהרגו 12 יהודים ושני אזרחים אמריקאים, יום לאחר הפיגוע באמיה, מאשר את ממדיו הגלובליים של חיזבאללה. העבר לא הסתיים, הוא ממשיך לעצב את ההווה.

בתוך מציאות זו, מיליי מתמקם בצד הנכון של ההיסטוריה, תוך שבירת שנים של עמימות במדיניות הארגנטינאית. עם קהילה יהודית המונה כ-220,000 נפש, הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, ארגנטינה מעניקה לא רק תמיכה פוליטית, אלא גם חיבור זהותי עמוק לישראל.

אך משמעות הביקור חורגת מציר בואנוס איירס-ירושלים. ישראל מתחילה להביט בבהירות רבה יותר אל העולם ההיספני: למעלה מ-600 מיליון בני אדם החולקים, במידה רבה, מורשת יהודית-נוצרית משותפת בניגוד לאירופה, הנושאת עימה היסטוריה מורכבת ולעיתים סותרת, אמריקה הלטינית מתגלה כמרחב אסטרטגי של חיבור.

אחד הרגעים הסמליים ביותר בביקור התרחש כאשר מיליי שר באופן ספונטני את השיר "Libre" של הזמר הספרדי נינו בראבו בהר הרצל. על במה עברית, רוויה בזיכרון וכאב, חדירת השפה הספרדית לא היתה רק תרבותית אלא רגשית. גשר בין עולמות.

הטקס, בהובלת השרה מירי רגב, שיקף את רוח ישראל: זיכרון, חוסן והתחדשות. בתוך ההקשר הזה הקשר עם מיליי חרג מעבר לפוליטיקה. כעיתונאית, לראות את חיוכו של אמיר אוחנה בקבלתו של מיליי היה לגלות אמת עמוקה יותר: אותנטיות של ברית שמורגשת.

ביקורו של הנשיא הארגנטינאי בישיבת חברון הוסיף רובד נוסף: הכרה בשורש רוחני. מיליי לא רק התקרב לישראל כמדינה, אלא למהותה התרבותית.

ההתלהבות הציבורית, דגלי ארגנטינה מתנופפים לצד דגלי ישראל, שיקפה רגע נדיר של תקווה בימי מלחמה. רבות מהתקרבות זו נזקפות לזכותו של השגריר אקסל ואניש, שהגשים חזון של חיבור בין שתי המדינות.

ברמה האישית, החיבור הזה קיבל ביטוי ברגע משמעותי. כאשר ניגשתי לנתניהו בארוע יום העצמאות ואמרתי לו "אני ונצואלנית", תגובתו המיידית, חיוך ומבט של הבנה, המחישה עד כמה אמריקה הלטינית הפכה לציר רגשי ואסטרטגי עבור ישראל.

ייתכן שכאן טמון המפתח לרגע ההיסטורי: האפשרות לבנות ארכיטקטורה דיפלומטית חדשה. כזו שבה מדינות כמו ארגנטינה, ואולי בעתיד גם ונצואלה בהובלת דמויות כמו כלת פרס נובל לשלום מריה קורינה מצ'אדו, יגדירו מחדש את יחסיהן עם ישראל.

המזרח התיכון משתנה. ובתוך השינוי הזה, לישראל יש הזדמנות להרחיב את בריתותיה, לטפח קשרים חדשים ולפעול מתוך חשיבה אסטרטגית.

כפי שהזכיר מיליי בציטוטו מהגנרל סן מרטין, אבי העצמאות הארגנטינאית, בהר הרצל: "נהיה חופשיים- וכל השאר אינו חשוב כלל".

משפט שבמציאות הנוכחית חוצה גבולות והופך למסר אוניברסלי.

עם ישראל חי.

הפוסט ישראל וארגנטינה: דיפלומטיה, היסטוריה ורגש בימי מלחמה הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

שר החוץ גדעון סער, שפתח את הכנס, נשא דברים חריפים נגד ההסתה האנטישמית הגוברת בעולם ואמר כי “המילים, שהן עלילות הדם המודרניות, המופצות נגדנו על ג’נוסייד כביכול, פשעים נגד האנושות והריגת תינוקות – הן מכשירות את הדרך לרצח יהודים ברחובות ניו יורק, פריז, לונדון ותל אביב”.

הכנס, שמתקיים ביוזמת ישראל במסגרת נשיאותה בארגון IHRA (הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה), מתמקד בגיבוש מדיניות עולמית למאבק בתופעת האנטישמיות הגוברת, בייחוד מאז מתקפת 7 באוקטובר והתגברות גילויי השנאה כלפי יהודים בקמפוסים, ברשתות החברתיות וברחובות.

בין המשתתפים הבולטים: שר החוץ של אלבניה איגלי חסאני, דיפלומטים ממדינות אירופה, אמריקה הלטינית ואסיה, ונציגים מארגוני זכויות אדם וקהילות יהודיות.

סער קרא למדינות העולם להפסיק לשתף פעולה עם ארגונים שמקדמים שיח אנטישמי במסווה של ביקורת פוליטית: “כאשר אוניברסיטאות ותאגידי תקשורת מתרצים אנטישמיות כ’חופש ביטוי’, הם הופכים לשותפים פסיביים בהסתה.”

הכנס יימשך יומיים ויינעל עם פרסום הצהרה משותפת, שבה תתחייבנה המדינות החברות לפעול לחקיקה, חינוך ומעקב מתואם נגד גילויי אנטישמיות.

במשרד החוץ הדגישו כי מדובר בכנס בעל חשיבות אסטרטגית, שמטרתו לייצר לחץ בינלאומי מתואם נגד שנאה אנטי-יהודית, ולמנף את מעמד ישראל כמי שמובילה את המאבק בזירה הדיפלומטית

הפוסט סער פתח את הכנס הבינלאומי בירושלים: “ההסתה נגד ישראל הפכה דם יהודי להפקר” הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

בן שפירו, מהקולות המשפיעים ביותר בקהילה היהודית בצפון אמריקה, אמר בעת הדלקת המשואה: “אני משיא משואה זו לכבוד ישראל – מדינת העם היהודי ועמוד התווך של הציוויליזציה המערבית”.

נטשה האוסדורף, עורכת דין מומחית למשפט בינלאומי ומנהלת משפטית ב-UK Lawyers for Israel (UKLFI), נבחרה להשיא משואה כהוקרה על פעילותה הענפה בהגנה על זכותה של ישראל להגן על עצמה ועל מאבקה באנטישמיות. היא הביעה את גאוותה על ההזדמנות להדליק משואה בשם ישראל: “הדלקת משואה לכבוד ישראל היא כבוד אמיתי ורגע של גאווה גדולה

הפוסט נציגי התפוצות בן שפירו ונטשה האוסדורף הדליקו משואה בטקס יום העצמאות – “גשר לעולם הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

בנימה אישית, לייטר שיתף את כאב המשפחות השכולות, וציין כי הוא מביא עמו את הכאב האישי אך גם את החוסן והנחישות שמאפיינים את עם ישראל. “אנו נחושים לנצח את הרוע, להביס את חמאס, להחזיר את השבויים והנעדרים ולהבטיח שאיראן וגרורותיה לא יאיימו עוד על גבולותינו,” אמר השגריר.

לייטר הודה לראש הממשלה בנימין נתניהו על האמון שהעניק לו וציין את תפקידו המרכזי של נתניהו בתקופה המורכבת. “ראש הממשלה ניווט את מדינת ישראל בתקופות מאתגרות ביותר, וכעת מוביל אותנו קדימה בביטחון אל עתיד בטוח יותר. עבורי, זו זכות עצומה לייצג אותו ואת מדינת ישראל ברגע קריטי כל כך.”

השגריר לייטר הדגיש גם את מחויבותו לשימור הקונצנזוס הדו-מפלגתי ביחסי ישראל-ארה”ב, תוך עבודה עם נבחרי ציבור מכל צדי המתרס הפוליטי. “התמיכה הדו-מפלגתית בישראל הייתה ותישאר מרכיב מרכזי ביחסים בין המדינות. אני מחויב לעבודה משותפת עם רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, כדי לשמר את ישראל כנושא מאחד החוצה גבולות מפלגתיים,” אמר.

לייטר, אב לשמונה ילדים וסב לנכדים רבים, איבד את בנו הבכור, רס”ן משה ידידיה לייטר, ששירת כרופא בחיל האוויר הישראלי ואב לשישה ילדים, כאשר הוביל את כוחות צה”ל לעזה ב-10 בנובמבר 2023.

בתפקידו החדש, צפוי לייטר לפעול לחיזוק הקשרים הביטחוניים, הכלכליים והאסטרטגיים בין ישראל וארצות הברית, תוך שימת דגש על קידום אינטרסים משותפים והעמקת הקשרים עם הקהילה היהודית בתפוצות.

הפוסט ד”ר יחיאל לייטר נכנס לתפקידו כשגריר ישראל בארה”ב הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

עלייה חסרת תקדים באירועים

הדו"ח חושף נתונים מדאיגים, בהם עלייה חדה באירועים אנטישמיים במדינות כמו ארצות הברית (288%), קנדה (562%), וצרפת (מעל 350%). המגמות הללו כוללות אירועי אלימות, השחתת רכוש והסתה ברשתות חברתיות. יו"ר ההסתדרות הציונית, יעקב חגואל, הדגיש: "האנטישמיות אולי מתחילה ביהודים, אך לעולם אינה מסתיימת בהם. על העולם להכיר בהיקף התופעה ולהיאבק נגדה בנחישות".

אנטישמיות במסווה של אנטי-ציונות

יו"ר הסוכנות היהודית, אלוף (מיל') דורון אלמוג, התייחס לחשיבות שיתוף הפעולה בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות: "משימתנו ברורה – להבטיח מציאות שבה כל יהודי בעולם יוכל לחוש ביטחון וגאווה על יהדותו. שליחי הסוכנות פועלים בכל העולם כדי לחזק את הקהילות ולהבטיח את קיומנו כעם".

ד"ר רחלי ברץ, שעמדה בראש כתיבת הדו"ח, הזהירה מפני שינוי סמנטי בשיח האנטישמי: "המונח 'אנטי-ציונות' משמש כיום מסווה מודרני לאנטישמיות קלאסית. זו אינה מקריות אלא מגמה מכוונת להפוך את האנטישמיות לקבילה חברתית. מדובר בנורת אזהרה לכל חברה דמוקרטית".

הדו"ח, שהוגש על רקע יום השואה הבינלאומי, משמש תזכורת לחשיבות המאבק הגלובלי באנטישמיות ולחיזוק הקשרים בין מדינת ישראל לקהילות היהודיות בעולם.

הפוסט לקראת יום השואה הבינלאומי: נשיא המדינה קיבל את דו"ח האנטישמיות הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

הצבעתי נגד העסקה מתוך תחושת אחריות כבדה ומתוך ידיעה ברורה שאנחנו עוסקים בדיני נפשות. השבת החטופים היא בעיניי חובה מוסרית ומצווה שאין למעלה ממנה, והגעתי לדיון הזה מתוך נטייה ברורה לתמוך בעסקה.

רק לאחר שנחשפתי לרשימות המחבלים שצפויים להשתחרר בשלב א', הבנתי שלא אוכל להצביע בעד. מדובר במאות רבות של רוצחים, בהם עשרות מחבלים בכירים שעמדו מאחורי אלפי פיגועים, כולל כמה מהאירועים הקטלניים ביותר בהיסטוריה של הטרור נגדנו: מגידו, קפה מומנט והלל בירושלים, קניון השרון בנתניה, הטבח בקיבוץ מצר, מסעדת מקסים ועוד.

המסר שעולה מהעסקה הזו הוא שמאסר עולם במדינת ישראל הפך לפיקציה. המציאות שנוצרת אומרת: "אם לא תשתחרר תוך עשר שנים, תשתחרר תוך עשרים – ובלבד שתחטוף מספיק ישראלים."

בנוסף, הנתונים מוכיחים שאחוזי החזרה של המחבלים הללו לטרור, בין אם במעורבות ישירה ובין אם בעקיפין, עומדים על כ-80%. המשמעות היא שהעסקה הזו, במבט מפוכח, עלולה להפוך לגזר דין מוות לעשרות ואולי למאות ישראלים נוספים בעתיד.

אני גם חושש שהרף שהוצב בעסקה הנוכחית יקשה עלינו משמעותית לממש את שלב ב', שבו המחיר צפוי להיות גבוה עוד יותר – במיוחד כשמדובר בחיילים או בגברים בגיל לחימה.

לכן, בלב כבד וקרוע, החלטתי שלא לתמוך בעסקה הנוכחית.

יחד עם זאת, אני מודה לכל מי שעסקו במשא ומתן ועשו זאת מתוך תחושת שליחות ואחריות כבדה. אין לי ספק שהם פעלו כמיטב יכולתם. אני מאושר ומתרגש לקראת שחרור החטופות והחטופים הצפוי, ומקווה בכל ליבי שחששותיי יתבדו ושהחלטתי תתברר בדיעבד כשגויה.

ה' עוז לעמו ייתן; ה' יברך את עמו בשלום.

הפוסט שר התפוצות עמיחי שיקלי מסביר: "זו הסיבה שהצבעתי נגד העסקה" הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

לאחר סיום תפקידו כראש מועצה, המשיך רביבי לתרום למערכת הציבורית. כסגן אלוף במילואים, התנדב לשירות פעיל בפיקוד העורף, שם עסק באימון רשויות לשעת חירום. במקביל, שימש יועץ למשרד הפנים וליווה ראשי רשויות חדשים בתחילת דרכם, תוך שימוש בכלי ניהולי ייחודי שפיתח – תוכניות עבודה מקושרות תקציב.

הדירקטוריון של מוזיאון אנו ציין בהחלטתו כי רביבי מביא עמו חזון חדשני וניסיון ניהולי עשיר שיסייעו לקדם את המוזיאון כמרכז תרבותי מוביל בישראל ובקרב יהדות התפוצות. מוזיאון אנו, המתמקד בהיסטוריה ובתרבות של העם היהודי, זוכה להכרה בינלאומית על תערוכותיו ופעילויותיו החינוכיות.

עם כניסתו לתפקיד החדש, צפוי עודד רביבי להמשיך ולהוביל את מוזיאון אנו להשפעה משמעותית בתרבות הישראלית והיהודית, תוך חיזוק הקשר בין מדינת ישראל ליהדות העולם.

הפוסט אחרי שנים כראש מועצה: עודד רביבי מונה למנכ"ל מוזיאון אנו בתל אביב הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

בשנת 2024 יפעלו במסגרת שנת שירות בחו"ל כ-213 מתנדבים ב-53 קהילות על פני ארבע יבשות, ובשנים 2025-2026 הצפי הוא עלייה במספרם לכ-235. הצעירים הללו נשלחים לתפוצות באמצעות הסוכנות היהודית במטרה לחזק את הקשר בין הקהילות היהודיות לישראל ולהגביר את תחושת הזהות היהודית בקרב הנוער היהודי בתפוצות. העלות השנתית של התוכנית נופלת כולה על הסוכנות היהודית, אשר ניסיונותיה לגייס תמיכה ממשלתית ממשרד החינוך לא נשאו פרי.

"מדינת ישראל צריכה לתקצב את המשרתים בחו"ל"

במהלך הדיון הדגיש יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ עודד פורר, את החשיבות בהכרה הממשלתית בתרומתם של בני ובנות השירות בחו"ל: "הקשר שלנו עם הקהילות היהודיות קריטי. בשנת 2023 הגיעו לישראל יותר מ-30 אלף עולים, כש-6,000 מהם בגילאי גיוס לצה"ל, ואין ספק כי הצבא זקוק להם. כשאנו צריכים מישהו שישמור על הקשר עם הקהילות היהודיות, השליחים הללו נמצאים שם ונותנים מענה חשוב. מדינת ישראל חייבת לקחת חלק בתקצוב המשרתים בחו"ל".

ח"כ יוסף טייב, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, הבהיר כי מדובר בפעילות שאינה פחותה בערכה מתוכניות שנת השירות בארץ: "בני ובנות השירות הללו משקיעים את כל מרצם ומביאים את הציונות ואהבת הארץ לנוער בתפוצות, מחזקים את הקשר בין הקהילות לישראל ותורמים לקליטה טובה של צעירים עולים. התמיכה בתוכנית זו היא המעט שניתן לעשות כדי לחזק את הקשר עם קהילות יהודיות שהשקיעו רבות במדינת ישראל לאורך השנים."

קולם של המתנדבים ובוגריהם

ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית, העיד כי כל צעיר או צעירה הנשלחים לשנת שירות בחו"ל מגיעים למאות ולעיתים לאלפי אנשים במהלך השנה – כולל לא-יהודים – ומקדמים תודעה חיובית כלפי ישראל: "כל תוכנית המימון של בני הש"ש נעשית כיום במימון עצמי של הסוכנות היהודית. אם משרדי ממשלה יוסיפו תמיכה, נוכל להרחיב את מספר השליחים ל-300 בשנה הבאה."

טל בראון, בוגרת תוכנית שנת שירות בקהילה היהודית במסצ'וסטס, ציינה את ההשפעה העצומה שהייתה לשנה זו על חייה: "בשנה הזאת הפכנו לכוח עבודה משמעותי בקהילה היהודית המקומית, וגם היום, 18 שנה אחרי, אני עדיין בקשר איתם."

משרד החינוך: "התקצוב מיועד רק למתנדבים בישראל"

קרן ליפשיץ זיתון, נציגת משרד החינוך, הסבירה כי כיום תקנת התמיכה מתקצבת מתנדבי שנת שירות שפועלים בישראל בלבד, וכי מימון נוסף כרוך בתקציבים קואליציוניים. לטענתה, על אף המעלות בתוכנית, ייתכן שהפתרון לא יגיע ממשרד החינוך: "הגופים המשתמשים בתקנה אינם מפנים מתנדבים לשנת שירות בחו"ל, ולכן תקצוב נוסף ידרוש דיון מחודש ויתכן גם שינוי בחקיקה".

ח"כ גלעד קריב (העבודה) הוסיף כי קיימת אפליה בתקצוב בין השירות הלאומי לשירות השנתי: "המדינה משקיעה בשליחת בני שירות לאומי לקהילות יהודיות בחו"ל, בעיקר לחינוך ממלכתי דתי, בעוד שש"ש נשלחים מטעם הסוכנות ללא תקצוב ממשלתי. כספים קואליציוניים עשויים לסייע לסגור את המעגל".

יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב, חתם את הדיון בהחלטה לפעול במישורים הרלוונטיים: "נבצע את העבודה מול המשרדים הנוגעים בדבר, ונפרסם את תשובתם ככל שתהיה חיובית. אם נידרש, נקדם גם שינוי חקיקה ואף נפעיל לחץ במסגרת חוק ההסדרים. עלינו לעשות הכל כדי לממש את החזון של חיבור הקהילות היהודיות לתפוצות ולישראל."

למרות הסכמה כללית מצד חברי הכנסת והגופים המעורבים על חשיבות שליחותם של בני ובנות השירות בחו"ל, עדיין לא התקבלה החלטה על תקצוב ממשלתי מיידי. בכך נותרת שאלת התמיכה הממשלתית ללא מענה ברור, בעוד הצורך בשליחים ממשיך להיות חיוני מתמיד נוכח עלייה במקרי האנטישמיות בעולם.

הפוסט האם מדינת ישראל תכיר בשנת השירות בחו"ל? חברי הכנסת לא הגיעו להחלטה הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.