שליחות של דורות: משפחה חב"דית שורשית

בראש הקהילה עומדים הרב משה יארס ורעייתו, הרבנית חיה מושקה. עבורם, הנהגת הקהילה אינה רק תפקיד, אלא המשך ישיר להיותם משפחה חב"דית שורשית, היונקת את ערכיה מדורות של מסירות נפש. יחד, הם פועלים מתוך תחושת שליחות עמוקה להמשיך את חזונו ופעילותו של הרבי מליובאוויטש – להגיע לכל יהודי באהבה ללא תנאי.

הרבנית חיה מושקה מעורבת באופן עמוק ויום-יומי בחיי המשפחות; היא מעבירה שיעורי נשים מרתקים, מלווה אימהות צעירות ברגעי שמחה ואתגר, ומנהלת ביד רמה את אירועי החסד והחינוך. "הצלחה אצלנו לא נמדדת בסטטיסטיקות," מסביר הרב יארס, "אלא בעבודה של 'אחד על אחד'. השליחות שלנו היא לפגוש כל יהודי ויהודייה בדיוק במקום שבו הם נמצאים, ולתת להם את הכלים להתחבר מחדש לנשמה ולזהות שלהם". ואכן, הפירות ניכרים בשטח: ממפגשי ה"תפילין קלאב" ועד למשפחות רבות שמתקרבות למסורת ושולחות את ילדיהן לחינוך יהודי שורשי.

חיזוק הנפש וביטחון הקהילה.

סוגיית הביטחון תופסת מקום מרכזי בשיח הקהילתי, במיוחד בעקבות המצב הביטחוני בישראל. הרב יארס מדגיש כי לצד האמונה והביטחון המוחלט בהשם, הקהילה נוקטת בכל פעולה נדרשת במישור הפיזי. "אנחנו עושים את המקסימום כדי שכל יהודי ירגיש בטוח לחלוטין לבוא בשערי בית חב"ד," הוא מבהיר.

למרות שהאזור נחשב לבטוח, הקהילה אינה נותרת שאננה. לצד קשר הדוק עם הרשויות, פועלת בבית חב"ד קבוצת מתנדבים מיומנת של נושאי נשק מקרב הקהילה. הם פועלים יחד לאבטח את המקום בשבתות, בחגים ובאירועים מיוחדים. השילוב בין מערך אבטחה מקצועי לבין "השומרים" מתוך הבית, יוצר מעטפת הגנה המאפשרת לחברים להתמקד בתפילה ובמפגש החברתי בראש שקט.

"הבנות שלנו סופגות חינוך יהודי אמיתי"

הפסיפס האנושי בקורל ספרינגס מורכב מסיפורים אישיים מרגשים. דוגמה לכך הם צ'רלי ונתן קאבר, זוג המשלב את הרקע הישראלי של נתן עם השורשים האמריקאיים של צ'רלי. עבורם כזוג מעורב, הקהילה היא הגשר התרבותי המושלם.

"אנחנו כל כך שמחים שהבנות שלנו סופגות כאן חינוך יהודי איכותי וערכים מבית אבא בתוך אווירה חמה ומחבקת," מספרים בני הזוג. "להרגיש חלק מקהילה כזו זה אומר לדעת שיש לך גב ומשפחה תומכת – בשמחה, וגם ברגעים מאתגרים. זה הבית השני שלנו באמת".

פסח שיאה של פעילות

לקראת חג הפסח, האווירה בקהילה מגיעה לשיא. כל משפחה עורכת את הסדר לפי מסורת העדה שלה, אך הקהילה דואגת למכנה המשותף: אספקת מצות שמורות מהודרות, שיעורי הלכה ולימוד מעמיק. בנוסף, מערך סיוע כלכלי הנתמך על ידי נדיבי הקהילה מבטיח שכולם יחגגו את חג החירות בכבוד ובשמחה.

הפעילות הענפה – הכוללת גם חוגים לילדים ונסיעות משותפות ל"אוהל" של הרבי בניו יורק  זכתה לאחרונה לביקור  מיוחד.

ח"כ אוהד טל, יו"ר שדולת יחסי ישראל-ארה"ב, ביקר במיוחד בקהילה במסגרת ביקור מדיני שקיים באחוזת מאראלאגו  והביע התרשמות עמוקה מהחוסן היהודי-ישראלי שנבנה בלב קורל ספרינגס.

בסופו של יום, חב"ד קורל ספרינגס היא הוכחה חיה לכך שגם במרחק אלפי קילומטרים מישראל, הלב הישראלי יכול לפרוח ולהפוך למרכז חיים משמעותי. כפי שסיכם הרב יארס בציטוט מהרבי הקודם: "השגחה עליונה מביאה את כל אחד למקום מגוריו בשביל חיזוק היהדות… כשחורשים וזורעים – צומח". ובקורל ספרינגס, השדה הישראלי צומח לתפארת.

הפוסט מיוחד לפסח: סיפורה של קהילה ישראלית בלב פלורידה. הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

ה"סדר מודל" החגיגי, שנערך בבניין המשרדים הרשמי "קנון" (Cannon Building), הפך לזירת מפגש דיפלומטית ותרבותית יוצאת דופן. מי שעומד מאחורי היוזמה המרשימה והוצאתה לפועל הוא איש קשרי הממשל והלוביסט הבכיר  עזרא פרידלנדר, באמצעות ארגון 'Project Legacy'. פרידלנדר, המוכר בפעילותו לחיזוק קשרים בין הקהילה היהודית לדרגים המדיניים בארה"ב, הצליח לרתום למאמץ את משרד החוץ של בוסניה והרצגובינה ולהביא לייצוג דו-מפלגתי מרשים של חברי קונגרס, בהם ג'וש גוטהיימר ובראד שניידר.

תחת הנהגתו של הרב הראשי של בוכרה בבוסניה, הרב יצחק יהושע, שניהל את ה"סדר", הפך הטקסט היהודי העתיק מהמאה ה-14 – ששרד את גירוש ספרד, את השואה ואת המצור על סרייבו – לסמל של גבורה משותפת. הנוכחים הדגישו כיצד סיפורה של ההגדה, שניצלה בזכות ספרן מוסלמי אמיץ שהחביא אותה במסגד במהלך השואה, נושא מסר אוניברסלי רב-עוצמה.

רגע השיא של הערב היה הגשת עותק יוקרתי (פקסימיליה מוזיאונית) של ההגדה לד"ר מוחמד בן עבדול כרים אל-עיסא, מזכ"ל הליגה המוסלמית העולמית, כאות הוקרה על מחויבותו לקידום הבנה בין-דתית. פרידלנדר הדגיש כי מטרת המחווה היא "להבליט ערכים של זיכרון, סובלנות ואחריות משותפת ערב חג הפסח, ולהראות כיצד מעשי גבורה החוצים קווי דת יכולים לשמר היסטוריה ולהפוך למקור השראה לדורות הבאים".

האירוע המרתק בלב הבירה האמריקאית הוכיח כי גם ימים ספורים לפני חג החירות, סיפור ההגדה העתיק ממשיך לכתוב פרקים חדשים של דיפלומטיה תרבותית, אומץ ואחדות בין-דתית.

הפוסט אחדות בין דתית במלחמה: סדר פסח בוושינגטון בסימן סובלנות. הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

כאשר הרב יונתן זקס חזה את הספרייה הלאומית המחודשת של ישראל, הוא ביטא את הקשר יוצא הדופן של העם היהודי למילה הכתובה. הוא הציע שאורחים למדינת ישראל – בין אם הם נשיאים וראשי ממשלות ואפיפיורים – יובאו תחילה לא ליד ושם, עם כל חשיבותו העצומה, אלא לספרייה הלאומית החדשה. אמר הרב זקס: "הבה נַראה לעולם לא רק איך היהודים מתו, אלא איך היהודים חיים."

כשהייתי בפולין בדצמבר, לקחתי את הקבוצה שלי לאתרי הרס וטרגדיה: מפעלי מוות, מחנות, גטאות וקברי אחים. מקומות אלה מעידים על חשכה בלתי נתפסת, וזכירתם היא חובה קדושה.

אבל התמקדנו גם בחיים שהיו לפני – בקהילות המשגשגות שפרחו במשך כמעט אלף שנים. עמדנו בבתי כנסת שפעם הדהדו בשירה, חקרנו שכונות שהיו בית לחכמים גדולים, פילוסופים ואמנים, וחשפנו מורשת יהודית עשירה שעיצבה את העולם.

מסעות הזיכרון האלה תמיד מובילים אותנו בחזרה אל הניצולים עצמם – אלה שלימדו אותנו לחגוג חיים, להילחם על החיים, ולהוקיר חיים.

בעת שאנו מציינים 80 שנה לשחרור אושוויץ, אני נזכר באלה שמסריהם ממשיכים לעורר השראה. נכדיהם ונכדי נכדיהם הפכו לנושאי הלפיד של מורשתם – מספרים את סיפוריהם, מעוררים השראה בדור הבא, ומבטיחים שלקחי העבר לעולם לא יישכחו.

לילי אברט הבטיחה לעצמה שאם תשרוד, תספר לעולם מה קרה. היא לא רק בנתה מחדש את חייה אלא חלקה את סיפורה עם מיליונים, מפיצה מסר של תקווה לדור חדש – ואפילו משתמשת בטיקטוק כדי להגיע לצעירים.

יוסף לבקוביץ שרד שישה מחנות, רדף אחרי נאצים, ובנה משפחה המושרשת בחוסן ואהבה. מחויבותו הבלתי מתפשרת לצדק ותשוקתו האינסופית לחיים משמשות תזכורת חזקה שלחיות בשלמות היא עצמה מעשה של התרסה נגד שנאה.

סיפורו של הרב זושא הרצשטרק הוא עדות להשפעה שמשפחה אחת יכולה ליצור. הוא שרד ארבע שנים בגטו לודז' לפני שגורש לאושוויץ ואז לדכאו. אחרי המלחמה, באמריקה, הוא הקדיש את עצמו לעזור לניצולים אחרים לבנות מחדש את חייהם. משפחתו ממשיכה מאז את מורשתו, מלמדת, בונה ומחזקת את העתיד היהודי.

ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה – במיוחד השנה כשהעולם ראה עלייה של 340% באנטישמיות – אנו זוכרים שבתוך החשכה הבלתי נתפסת, יש אור. יש תקווה. ויש חיים. עם ישראל חי!

ג'וני ליפצר הוא מנהל התקשורת בקרן למורשת הרב זקס. כמחנך בנושא השואה, הוא הוביל עשרות מסעות יהודיים בפולין לקבוצות מרחבי העולם. במקור מבריטניה, ג'וני חי כיום במודיעין עם אשתו וארבעת ילדיהם.

הפוסט 80 שנה לשחרור אושוויץ: ג'וני ליפצר בטור מיוחד ליום השואה הבינלאומי הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

במהלך הביקור, סימנטוב הביע תקווה כי יימצא סיוע מצד יהדות התפוצות לשיקום בית הכנסת ולשימור המורשת היהודית בסוריה. “זוהי זכות לשמור על ההיסטוריה שלנו, ואני מקווה שהמשטר החדש יאפשר חופש דת שיאפשר לנו להחיות מחדש את הקהילה,” ציין.

הקהילה היהודית בסוריה, שבעבר מנתה עשרות אלפי אנשים, כמעט ונעלמה לחלוטין בעקבות עשורים של הגירה וסכסוכים. כיום, המעטים שנותרו מקווים לשמר את השרידים שנותרו מעברה המפואר של יהדות סוריה.

כפי שפורסם לראשונה בערוץ הטלגרם ‘אבו עלי’: הביקור מסמל תקווה מחודשת ליהדות הסורית, אך גם מציב אתגר משמעותי בפני הקהילה הבינלאומית, שתידרש לסייע במאמצי השיקום.

הפוסט דמשק: אחרי הפלת שלטון אסאד ביקור היסטורי בהריסות בית הכנסת העתיק בשכונת ג’ובר הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

הפוסט סקר חדש : 71% מההורים היהודים בארה"ב מדווחים ״ילדנו נתקל באנטישמיות״ הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

הרב מנדי, רב הקהילה האשכנזית באיסטנבול, התריע מפני אדישות בקרב הקהילה בנושא שימור הזהות היהודית. "בבתי הספר שלנו, במקום להתמקד בחינוך להמשכיות יהודית, שמים דגש על הכנת התלמידים ללימודים באוניברסיטאות באירופה," אמר. "התוצאה היא נישואי תערובת בשיעורים מדאיגים, שמאיימים על עתידה של הקהילה."

ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן, הדגיש את הצורך הדחוף לפעול לשימור הזהות היהודית בתורכיה. "בעקבות המצב הקודר, אני קורא להסתדרות הציונית ומשרד התפוצות להתמקד בחיזוק החינוך בקהילות היהודיות המקומיות," אמר. "יהודי תורכיה תרמו רבות למורשת ישראל בתחומי פרשנות, הלכה והגות, וראוי להבטיח את המשך דרכה של הקהילה."

מגמות דמוגרפיות מדאיגות ומורשת יהודית עשירה בסכנה

כיום חיים בתורכיה בין 12 ל-14 אלף יהודים, רובם באיסטנבול, זאת לעומת למעלה מ-80 אלף ב-1947. ירידה זו מוסברת על ידי שילוב של הגירה, נישואי תערובת והזדקנות האוכלוסייה. בעוד שבימי האימפריה העות'מאנית הקהילה שגשגה, הרי שבמציאות של ימינו הקהילה מתמודדת עם אתגרים קיומיים.

פרופ' אייל ג'ינאו מהאוניברסיטה העברית, שהשתתף בכנס, הרצה על המעבר של יהודי תורכיה מהאימפריה העות'מאנית למדינת הלאום התורכית. הוא הדגיש את תרומתם התרבותית והרוחנית של יהודי תורכיה לאורך הדורות, אך התריע מפני הסכנות העומדות בפני הקהילה כיום.

המציאות המורכבת בתורכיה מציבה אתגר משמעותי בפני הקהילה היהודית ומדגישה את הצורך בהשקעה בחינוך יהודי, שימור מורשת ויצירת הזדמנויות לקיום חיי קהילה חזקים ומשמעותיים.

הפוסט נישואי תערובת מאיימים על עתיד הקהילה היהודית בתורכיה הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

ד"ר בריאן טומלין, כלכלן בכיר שעמד בראש המחקר, הסביר כי הניסוי בוצע באמצעות שליחת קורות חיים זהים לתפקידים אדמיניסטרטיביים, כשההבדל היחיד היה השם או המאפיינים המרמזים על הרקע התרבותי של המועמד. "המטרה הייתה לבחון את ההשפעה של סטיגמות ותפיסות קדומות על סיכויי הקבלה לעבודה," אמר.

עדות מהשטח: אפליה במפגש הראשון

יהודי-אמריקאי, שבחר להישאר בעילום שם, סיפר: "כשהגשתי מועמדות עם קורות חיים שכללו את שמי המלא, לא קיבלתי תשובות. אחרי ששיניתי את השם לשם ניטרלי, קיבלתי מענה תוך ימים ספורים. זה היה הרגע שבו הבנתי כמה עמוקה האפליה."

מועמדת ישראלית לשעבר סיפרה על חוויה דומה: "כשהגעתי לראיון עבודה ושמעו את המבטא שלי, הרגשתי שינוי ברור באווירה. השאלות הפכו חודרניות יותר, ולאחר מכן לא שמעתי מהם שוב."

המחקר התמקד באופן שבו שמות מרמזים על רקע תרבותי או דתי, וכיצד הדבר משפיע על קבלת החלטות של מעסיקים. על פי המחקר, שמות כמו "ג'ייקוב כהן" או "שרה לוי" יזכו לפחות תגובות חיוביות בהשוואה לשמות כמו "ג'ון סמית" או "אנה טיילור".

ד"ר טומלין ציין: "המחקר מאשש את התיאוריה שהרבה מהחלטות המעסיקים מושפעות מהטיות לא מודעות. זה לא בהכרח אומר שהאפליה מכוונת, אבל התוצאה שלה ברורה מאוד."

ההשפעות של אפליה מתמשכת

אפליה בשוק העבודה אינה מסתכמת רק בקושי במציאת עבודה. היא משפיעה על יכולת המועמדים להתקדם מקצועית, לקבל שכר הוגן וליהנות מתנאי עבודה טובים. בנוסף, היא עלולה להוביל לתחושת ניכור ולפגיעה בביטחון העצמי של המועמדים.

ד"ר מישל וורנר, מומחית לפסיכולוגיה תעסוקתית, מסבירה: "כשמועמדים חווים דחיות חוזרות ונשנות בשל זהותם התרבותית או הדתית, הם עשויים להימנע מלפנות לתפקידים מסוימים או לוותר על שאיפותיהם המקצועיות."

אין ספק שהמחקר מצביע על בעיה עמוקה הדורשת התייחסות מיידית. אם לא יינקטו צעדים משמעותיים, אפליה זו עלולה להמשיך ולפגוע ביכולת של יהודים-אמריקאים וישראלים להשתלב באופן מלא בשוק העבודה האמריקאי.

האפליה בשוק העבודה היא תזכורת חשובה לכך שהמאבק לשוויון זכויות רחוק מלהסתיים. הניסיון של יהודים וישראלים בארה"ב מעלה שאלות כבדות משקל על האתגר לשלב בין זהות תרבותית למקצועיות בעולם התעסוקה הגלובלי.

הפוסט אפליה בשוק העבודה האמריקאי: מחקר חושף את הקושי של יהודים-אמריקאים וישראלים הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

הרצח המזעזע של הרב קוגן התרחש על רקע גל אנטישמיות שמכה בקהילות היהודיות ברחבי העולם. התקיפה החמורה של אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם רק מדגישה את הסכנה הגוברת, כאשר אירועים מסוג זה הופכים לתופעה שמצריכה התייחסות דחופה. הפגיעה בקהילות ובפרטים יהודים מחדדת את הצורך בשמירה על זהירות, במיוחד בזמנים שבהם מתיחות פוליטית וביטחונית גורמות לעלייה באיומים כלפי יהודים.

הארגון העולמי של בתי הכנסת והקהילות האורתודוכסיות פרסם הודעה דחופה לקהילות היהודיות ברחבי העולם, ובה קריאה לגילוי עירנות מוגברת ושיתוף פעולה עם גורמי ביטחון מקומיים. בהודעה, הארגון הדגיש את החשיבות של התייעצות עם גורמי מקצוע בכל הנוגע להצנעת סממנים יהודיים במקומות בהם הדבר עלול להוות סיכון. בנוסף, הומלץ לדווח על כל חשד או אירוע בלתי רגיל לרשויות המקומיות, כדי למנוע פגיעות נוספות.

נוסף על כך, הארגון קורא להימנע מפרסום פרטים רגישים, כמו מועדי וזמני תפילות, ברשתות החברתיות הפתוחות. פרסומים מסוג זה, כך עולה מהניסיון, עלולים לשמש גורמים עוינים. ההמלצה היא לשתף מידע רגיש זה אך ורק בקבוצות סגורות המיועדות לחברי הקהילה.

במקביל, הועלו הצעות להגברת האבטחה סביב מוסדות יהודיים, כולל בתי כנסת, בתי ספר ומרכזי קהילה. הארגון מציע למנות אחראי חירום בכל מוסד יהודי, לדאוג לאמצעי קשר מהירים בין חברי הקהילה ולוודא זהותם של כל המבקרים במוסדות אלו. במקרים שבהם הדבר מתבקש, הומלץ על נוכחות של נושאי נשק מורשים בקרב הקהילה, תוך תיאום עם הרשויות המקומיות.

בקהילות רבות, הרצח של הרב קוגן לא נתפס כאירוע מבודד, אלא כחלק ממגמה רחבה שמחייבת את כלל העולם היהודי לעמוד על המשמר. ראשי קהילות מדגישים את החשיבות בשילוב בין שמירה על אורח החיים היהודי לבין הקפדה על כללי זהירות במציאות המורכבת של ימינו.

"מותו של הרב צבי קוגן הי"ד הוא תזכורת כואבת לכך שהאנטישמיות עדיין קיימת ומהווה איום ממשי על חיי יהודים ברחבי העולם," נמסר מהארגון. "עם זאת, אנו מחויבים לשמור על חוסן קהילותינו ועל זכותן להמשיך את אורח חייהן בגאווה ובביטחון."

הקריאה לקהילות היהודיות, שפורסמה בשפות שונות, מהווה תזכורת לחשיבות של ערנות ושיתוף פעולה. "אנו עומדים לצדן של הקהילות בכל העולם ומתחייבים לספק להן את הכלים והמשאבים הדרושים כדי להגן על עצמן," הדגישו באירגון.

רצח הרב קוגן אינו רק טרגדיה אישית, אלא גם קריאה לפעולה עבור העולם היהודי כולו. דווקא בשעה קשה זו, החוסן הקהילתי והאחדות היהודית הם שמובילים את הדרך להתמודדות עם האתגרים העומדים בפני הקהילות ברחבי העולם.

הפוסט בעקבות רצח הרב קוגן הי"ד: קריאה לקהילות היהודיות בעולם לנקוט אמצעי זהירות הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.