בגיל 19, מעין די עזבה חיים נוחים באנגליה, עזבה לימודים אקדמיים ועלתה לישראל לבדה, מונעת מתחושת שליחות וציונות עמוקה. השירות הצבאי ביחידת "עוקץ" היה עבורה הגשמת חלום, אך איש לא הכין אותה לבוקר ה-7 באוקטובר, בו מצאה את עצמה תחת אש במסיבת הנובה. מאז אותו יום נורא, מעין בחרה שלא לשקוע בטראומה, אלא להפוך אותה לכוח מניע עבור עם ישראל כולו.

לאחרונה, לקחה מעין חלק במסע "דור הברזל" – מיזם עוצמתי שחיבר מאות בני נוער, לוחמים ומשפחות שכולות בצעידה מרגשת בנתיבי הגבורה בקיבוץ בארי. בלב היישוב, בין השדות והבתים שספגו את הזוועות, ניצבה מעין מול המשתתפים, מביאה איתה את קולה הייחודי של מי שחיה את המציאות הישראלית ושייכת לשורשי התפוצות.

עבור דביר סקעת, ממייסדי "דור הברזל", נוכחותה של מעין במסע היא מופת של גבורה "מעין היא מגדלור של אמונה. הסיפור שלה וההתגייסות שלה להסברה מעוררים השראה אדירה בקרב בני הנוער ומחזקים את החיבור העמוק בין יהדות התפוצות לרוח הישראלית."

בשיחותיה עם בני הנוער במסע, הדגישה מעין את החשיבות הקריטית של ההתגייסות לצה"ל, במיוחד עבור תושבי התפוצות. "הקשר של יהדות העולם לישראל אינו תיאורטי," היא מדגישה. "ההתגייסות שלנו היא הביטוי העמוק ביותר לשותפות גורל. לתושבי התפוצות יש חלק בלתי נפרד מהעם היהודי, וההתגייסות שלהם – בין אם בשירות צבאי ובין אם במאבק ההסברתי – היא קריטית לקיומנו".

עבור מעין, העיסוק בהסברה אינו תפקיד רשמי, אלא שליחות אישית. לאחר השירות הצבאי היא מצאה את עצמה פועלת ללא לאות כדי להשמיע את קולה של ישראל בעולם, תוך שהיא משלבת את הניסיון שצברה בהתמודדות מול אנטישמיות בקמפוסים בחו"ל, יחד עם החוסן שפיתחה כשורדת וכחיילת.

המסע בבארי היווה עבורה תחנה נוספת בדרך שהיא מבקשת להעביר לדור הצעיר. "אנחנו דור הברזל," היא אומרת, "וזה אומר שגם כשהלב נשבר, אנחנו בונים אותו מחדש, חזק יותר, מאוחד יותר". היא רואה בשליחותה גשר חי המחבר בין העבר לבין עתיד העם היהודי, המבוסס על ערכים של הקרבה, אחריות הדדית ואהבת הארץ ללא פשרות.

מעין די היא יותר משורדת; היא השגרירה של כולנו. בסיפורה האישי, המשלב עלייה, שירות קרבי והתייצבות ללא חת מול אתגרי ההסברה, היא מהווה השראה לצעירים יהודים ברחבי העולם – תזכורת לכך שהבית של העם היהודי נמצא כאן, ושהחוסן הלאומי שלנו מתחיל, בראש ובראשונה, בנכונות של כל אחד מאיתנו להתגייס למען המטרה הגדולה מכולם.

הפוסט מהתופת של הנובה ל'דור הברזל' ולחזית ההסברה – מעין די הקול של התפוצות הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

משה יצחק, בנם הבכור של דבורה ומנדי ובוגר קהילת "Young Israel" בניו הייבן, מצטרף לרשימה מתארכת וכואבת של חללים בני התפוצות שנפלו במערכה הנוכחית. אלו צעירים שעזבו לימודים, קריירה ונוחות בארה"ב ובאירופה, לא כי חלה עליהם חובה חוקית, אלא מתוך צו מצפון בוער. כפי שפורסם ב"כאן 11", משה "נורא נורא ביקש להשתבץ ללחימה כמה שיותר מהר", ובחר בחטיבת הצנחנים כדרך למימוש השליחות שלו.

אביו, מנדי כץ, שיתף בפוסט מצמרר: "זו טרגדיה שלא תתואר. בני הבכור, שהייתה לו תשוקה לחיים ולבדיחות, נפל בקרב. ליבי מנופץ והפצע אמיתי". דבריו מהדהדים בקהילות רבות ברחבי ארה"ב, שחשות כעת שהמלחמה אינה "שם" בישראל, אלא בתוך הבית שלהן, בבתי הכנסת ובמרכזים הקהילתיים בקונטיקט.

גם ראש הממשלה נתניהו הדגיש את גבורת הלוחם שעלה מארה"ב: "משה ז"ל התגייס לצנחנים ולחם בגבורה למען הגנת המולדת. אנו מחבקים את משפחתו בשעתה הקשה".

במכתב שהשאיר למשפחתו, הגדיר משה יצחק את המציאות החדשה של יהדות התפוצות: "אני נלחם כאן כדי שיהיה לנו בית בטוח, גם אצלכם וגם כאן". זוהי הצהרת כוונות של דור שלם – דור של יהודים מהתפוצות שאינם עוד צופים מהצד, אלא לוחמים ובונים את עתיד העם היהודי בדמם. משה יצחק הכהן כץ ז"ל, שהותיר אחריו הורים וארבעה אחים, ייזכר לעד כמי שגשר על פני אוקיינוס כדי להגן על הבית המשותף של כולנו.

יהי זכרו ברוך.

הפוסט משה כ"ץ נפל בלבנון: ברית הדמים של יהדות התפוצות במלחמת התקומה. הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

שניר אלמליח, נציג המחלקה המשפטית והבינלאומית של זק"א שפיקד על המבצע להעלאת ההרוגים לקבורה בישראל, מספר ל'חדשות התפוצות': "מיד עם קבלת הדיווח במוקד הבינלאומי של זק"א ביום שישי בשעות הבוקר, חברנו לנציגנו ברשויות מדינת מרוקו על מנת לסייע בטיפול ובשחרור גופות ההרוגים להבאתם לקבורה בישראל, בתיאום עם הגורמים הרלוונטים בארץ, וזאת תוך הקפדה ושמירה על כבוד הנפטרים, במהירות האפשרית וכנגד כל הסיכויים."

הודות לשיתוף פעולה בין השגריר הישראלי במרוקו, יוסי בן דוד, הקונסולית דורית אבידני, ראשי הקהילה היהודית בקזבלנקה ואנשי חברא קדישא המקומיים, יחד עם סיועו של הרב יאשיהו יוסף פינטו, הוטסו הגופות ממרוקו לישראל דרך פריז – והבוקר נחתו בישראל.

הפוסט ארונותיהם של חמשת ההרוגים בתאונת הדרכים במרוקו נחתו בישראל הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

היוזמות המתוכננות כוללות הקמת תשתיות חיוניות כמו מרכזי חוסן וחירום, מרכזים קהילתיים, ממ”דים ביתיים וכן יערות מיגון, המותאמים לצרכים המקומיים של המועצות באזורי העימות. מדובר בפרויקטים שהמדינה אמורה, לכאורה, להוביל ולממן, אך עתה יוצאים לפועל בזכות השותפות בין קק”ל ל-JNF ארה”ב.

בתקופת המלחמה כבר תרמו שני הארגונים סך של כ-100 מיליון דולר, במטרה לסייע בקידום שיקום וצמיחה מחדש בקהילות שנפגעו, כולל מאמצים להחזרת תושבים שפונו במהלך הקרבות. בין הסיוע שסופק לתושבים נמצאו מזון, ציוד חינוכי ושירותי תעסוקה.

לדברי יו”ר קק”ל, יפעת עובדיה-לוסקי, “ההסכם הזה מבסס שותפות חסרת תקדים ויוצר חיבור עמוק בין הארגונים למען הקהילות. יחד נתמודד עם אתגרי המלחמה ונבנה מחדש את יישובי הדרום והצפון”. גם נשיא JNF ארה”ב, ד”ר סול ליזרברם, התייחס לשותפות והדגיש כי “הרגע ההיסטורי הזה מחייב שיתוף פעולה רחב מכל הגופים הציוניים ברחבי העולם על מנת להתמודד עם האתגרים חסרי התקדים של התקופה”.

הפוסט קק”ל ו-JNF ארה”ב במיזם שיקום חדש למען קהילות שנפגעו במלחמה הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

הפוסט התרומה הגדולה בהיסטוריה לבר אילן הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.