מציאות חייהם של יהודי ארצות הברית בשנים האחרונות מציבה בפניהם אתגרים מורכבים. העלייה התלולה באירועים האנטישמיים הפכה את הרצון להבטיח "חוף מבטחים" בארץ מתוכנית תיאורטית לצעד מעשי עבור משפחות רבות. התוצאות בשטח לא איחרו לבוא: מאות משקיעים, משפחות וראשי קהילות גדשו השבוע את מרכז מידטאון מנהטן, שהפך למוקד משיכה סביב פוטנציאל המגורים והעלייה לבירת ישראל.

ההתעוררות הזו התנקזה ליריד הנדל"ן וההשקעות "עולים לירושלים" – יוזמה משותפת של עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, חברות עירוניות ומרכז הבנייה הישראלי. היריד נועד לתת מענה ישיר ונגיש ליהודי התפוצות המבקשים לחזק את הזיקה לארץ, לבחון תהליכי עלייה ולקבל תמונת מצב עדכנית על מהפכת הבינוי וההתחדשות העירונית בבירה.

ליווי קהילתי ומענה לחששות העולים

אחד האתגרים המרכזיים של תושבי חוץ המבקשים לעשות צעד כזה הוא הפער הבירוקרטי והתרבותי. כדי לגשר על כך, הוקם באירוע מתחם "שדרת היועצים" (Expert Boulevard), שהעניק למתעניינים מעטפת מקצועית מלאה. המשתתפים קיבלו ליווי משפטי, ניתנים כלכליים של שמאים, ייעוץ אדריכלי והכוונה מדויקת בתהליכי קליטה, עלייה והתאמה לקהילות השונות בעיר.

בנוסף, הציגו ביריד עשרות חברות נדל"ן ישראליות מובילות את חזית הפרויקטים הנבנים כעת בעיר, לצד הרצאת מרתקת של העתידן פרופ' דוד פסיג על חשיבותה של ירושלים כעוגן לאומי אסטרטגי לעם היהודי בעשורים הקרובים.

"לכל יהודי בעולם יש שני בתים: הבית שבו הוא גר, וירושלים", הסביר ערן רולס, יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, השותף להפקת האירוע. "המטרה היא להפוך את הבית השני למציאות נגישה, במיוחד בתקופה כזו, ולאפשר לקהילה בתפוצות להיות חלק בלתי נפרד מהעתיד של הבירה".

ראש העיר משה ליאון: "משלשים את היתרי הבנייה לקליטה"

האירוע הגיע לשיאו בערב גאלה חגיגי בהשתתפות שגריר ישראל אופיר אקוניס, מהנדס העיר יואל אבן, וראש העיר ירושלים, משה ליאון, שהציג בפני ראשי הקהילות את תנופת הפיתוח חסרת התקדים של העיר. ליאון הדגיש כי העירייה שילשה את מספר היתרי הבנייה ומקדמת עשרות אלפי יחידות דיור, מתוך הבנה שהביקוש מצד יהדות העולם רק ילך ויגבר.

במהלך הערב הוענק אות הוקרה מיוחד לכוכב ה-NBA דני אבדיה, על פעילותו כשגריר יוצא דופן של ישראל בזירה הבינלאומית, המהווה השראה לצעירים רבים בתפוצות.

הנוכחות המסיבית והעניין המעשי שהפגינו המשתתפים מוכיחים כי למרות המרחק הגיאוגרפי, הלב של יהדות ארה"ב נמצא לחלוטין בירושלים – והם מחפשים את הדרך הביתה.

הפוסט על רקע האנטישמיות הגואה: התעוררות בקרב יהודי ניו יורק לרכישת דירות בירושלים הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

כאשר מדברים על הקשר בין ישראל לתפוצות, המבט מופנה לרוב לסולידריות של קהילות חו"ל עם הארץ. אך בימים אלו מתברר כי הגשר הזה הוא דו-כיווני ומפרה מאי פעם. הוכחה לכך התקבלה השבוע בבואנוס איירס, במפגש שהציג כיצד ישראל הפכה למעצמה של ידע, רגישות ומקצועיות בתחום שילוב בעלי מוגבלויות – ידע שמיוצא כעת ישירות לארגנטינה.

בבניין ה-AMIA התקיים מפגש היסוד להצגת פרויקט "Neve Tikva" בפני רבנים ועסקנים. זוהי יוזמה קהילתית חדשה, שנולדה בהשראת המודל הישראלי המצליח של דירות מלוות וחיים עצמאיים בקהילה.

את התשתית המקצועית והעומק הטיפולי העניקו אורחות הכבוד מישראל: גיטה מונדרי וגילה מלול, ממייסדות ארגון "עלי שיח", ויחד עימן מיה גולדמן, ילידת ארגנטינה הפועלת בארגון. "עלי שיח" קנה לו שם בארץ ובעולם כסמל למצוינות וחמלה בטיפול באדם עם צרכים מיוחדים, והניסיון שצבר מהווה מודל לחיקוי עבור קהילות יהודיות בעולם המבקשות להעתיק את ההצלחה לבתיהן.

הנציגות שיתפו את המשתתפים בניסיון המעשי והדגישו כי דירות מלוות אינן רק פתרון מגורים, אלא מסגרת חיים המאפשרת פיתוח עצמאות ותחושת שייכות אמיתית. דבריהן היוו יריית פתיחה לתהליך רחב של העברת ידע וליווי מקצועי שיימשך בארגנטינה.

המפגש, שהובל על ידי רבה של AMIA, הרב אליהו חמרה, והרב יוסף דוד מיתא, עורר התרגשות רבה. אחד הרגעים המרגשים נרשם בדבריו של הרב יצחק "איציק" צרויה, מנהל הפרויקט ומזכיר מחלקת הנכות ב-AMIA:

"Neve Tikva אינו רק פרויקט של דיור. זו תשובה קהילתית לשאלה שמלווה הורים רבים: מה יקרה עם הילד שלי כשאני כבר לא אוכל להיות שם עבורו? הפרויקט בא לומר למשפחות  אתם לא לבד."

החיבור המקצועי עם הניסיון של "עלי שיח", לצד הלב החם והתומך של יהדות ארגנטינה, מוכיח שוב כי בעולם החסד היהודי הגבולות הגיאוגרפיים מטשטשים. ישראל והתפוצות שלובות זו בזו ובנות יחד מציאות מכילה ומלאת תקווה.

הפוסט גשר של חסד: המודל הישראלי של "עלי שיח" מגיע ליהדות ארגנטינה הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

היריד, שנערך זו השנה השלישית ברציפות, הוא פרי שיתוף פעולה אסטרטגי בין משרד העלייה והקליטה, משרד הבריאות, משרד הנגב והגליל, ארגון "נפש בנפש" והסוכנות היהודית. המטרה המרכזית ברורה: הפיכת העלייה למנוע צמיחה למערכת הרפואה הציבורית, תוך שימת דגש מיוחד על חיזוק הפריפריה.

מהפכה בתהליך הקליטה: בחינות רישוי על אדמת צרפת

אחד החידושים הדרמטיים שהוצגו השנה ביריד נועד לשבור את תקרת הזכוכית של הבירוקרטיה. לראשונה, הרופאים המועמדים יכלו להיבחן בבחינת העברית הייעודית כבר במקום, בלב פריז. זהו צעד משמעותי שנועד לקצר את זמן ההמתנה לקבלת הרישיון הישראלי, כך שהרופאים יוכלו להשתלב בבתי החולים ובקופות החולים זמן קצר לאחר נחיתתם בארץ.

במהלך היריד נפגשו המשתתפים עם נציגי המוסדות הרפואיים המובילים בישראל, קיבלו מידע מפורט על תהליכי הרישוי, ועודכנו בחבילת התמריצים הכוללת מענקים כספיים ותמיכה כלכלית ייחודית המיועדת לרופאים עולים.

עומדים ביעדים: מעל 1,000 רופאים בשנתיים

הנתונים שנחשפו ביריד מעידים על הצלחה כבירה של התוכנית הממשלתית. בשנתיים האחרונות בלבד עלו לישראל למעלה מ-1,000 רופאים מרחבי העולם – נתון המהווה יותר ממחצית מהיעד האסטרטגי שהוצב לתקופה של חמש שנים.

"אנחנו ממשיכים לראות תוצאות מרשימות בשטח," ציין השר אופיר סופר במהלך המפגשים עם הרופאים. "מדובר במהלך משמעותי לחיזוק מערכת הבריאות, ובפרט בנגב ובגליל. נמשיך לפעול בנחישות להבאת רופאים ועולים בכלל, כדי לבסס את העלייה כעוגן משמעותי בצמיחתה של מדינת ישראל."

הגשר שבין פריז לירושלים

העלייה מצרפת נחשבת לאחת האיכותיות והציוניות ביותר בעשור האחרון. עבור הרופאים הצרפתים, המעבר לישראל אינו רק צעד מקצועי, אלא שליחות ערכית. המודל שמוביל המשרד שם דגש על "קליטה קהילתית" – ליווי צמוד למשפחות הרופאים כדי להבטיח את הצלחת התאקלמותם בחברה הישראלית.

הגעתם הצפויה של מאות הרופאים מפריז היא בשורה של ממש למטופלים בישראל. עבור מערכת הבריאות, מדובר בהזרקת "דם חדש" של אנשי מקצוע מעולים, חדורי מוטיבציה, שרואים בעתידם המקצועי חלק בלתי נפרד מהסיפור הישראלי.

במשרד העלייה והקליטה סיכמו את היריד בסיפוק רב, אך הדגישו כי המלאכה עוד רבה: "כל רופא שעולה הוא תרומה אדירה לחוסן הלאומי. אנחנו כאן כדי להבטיח שהדרך שלהם הביתה תהיה חלקה ככל האפשר."

הפוסט מאות רופאים מצרפת בדרך לישראל; השר סופר: "עוגן משמעותי לצמיחה" הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

במהלך המפגש עם רב הקהילה ורבה של ברלין, הרב יהודה טייכטל, הבהיר הקאנצלר מרץ כי ממשלתו מחויבת לביטחון המוסדות היהודיים בגרמניה באופן מוחלט. מרץ, שהתקבל בחמימות על ידי עשרות מילדי הקהילה, הדגיש כי החיים היהודיים הם חלק בלתי נפרד מהמרקם הגרמני המודרני, וכי המדינה לא תסבול שום פגיעה בהם.

"מדינת גרמניה עומדת לצד הקהילה היהודית", הכריז מרץ. הקאנצלר הציג קו תקיף המבוסס על מדיניות של "אפס סובלנות" כלפי שנאה. במסגרת זו, ציין כי הממשלה תפעל להחמרת הענישה על פשעי שנאה ואנטישמיות, כולל קריאות להשמדת ישראל או דה-לגיטימציה של המדינה היהודית. לדבריו, זכות הקיום של ישראל היא אינטרס עליון של גרמניה, ואינה נתונה לערעור.

במרכז הביקור נרשם רגע מרגש כאשר הקאנצלר שוחח עם קבוצת ילדים יהודים יתומים שהגיעו לברלין מהעיר אודסה שבאוקראינה בשנת 2022 בעקבות המלחמה. מרץ הביע את הערכתו העמוקה לרב טייכטל ולקהילת חב"ד על הקמת "מגדלור של חסד" שקלט את הפליטים והעניק להם בית חם בלב ברלין.

לצדו של הקאנצלר נכחה בביקור גם חברת הפרלמנט כריסטינה שטומפ (CDU), שפירטה את הצעדים החקיקתיים והתקציביים שהמפלגה מקדמת כדי לתמוך בחזון הקאנצלר. בין היתר, הוצגה התוכנית לשלילת תקציבים ממשלתיים מגופים המקדמים אנטישמיות, והכנסת לימודי חובה על החיים היהודיים בגרמניה למערכת החינוך ככלי למאבק ב"פייק ניוז".

הביקור נחתם בתפילה משותפת ובהצהרה של הקאנצלר מרץ כי גרמניה תמשיך להיות בית בטוח ומשגשג עבור העם היהודי. עבור יהדות התפוצות, נוכחותו של ראש הממשלה הגרמני בבית הכנסת והתחייבויותיו האישיות מהוות ערובה חשובה להמשך פריחתה של הקהילה בגרמניה בעתות משבר.

צילום: אניקה נובק (Anika Nowak), מתוך עמוד הפייסבוק של Christina Stumpp MdB

הפוסט הקאנצלר מרץ בביקור בחב"ד ברלין: "ביטחון הקהילה היהודית הוא חובה עליונה של המדינה" הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

לונדון. הקהילה היהודית בבריטניה ניצבת בפני אחת התקופות המורכבות בתולדותיה. בעוד שברחובות צפון-מערב לונדון חוגגים את גבורתם של מתנדבי ארגון ה"שומרים" (Shomrim), שנטרלו מחבל חמוש בלב שכונת גולדס גרין, חשיפות מודיעיניות חדשות מצביעות על כך שהאיום גדול בהרבה מאירוע אנטישמי מקומי. על פי דיווחים ב'טלגרף', רשויות הביטחון בבריטניה חוקרות חשד כבד לפיו גל התקיפות האחרון הוא חלק ממזימה איראנית מאורגנת לפגוע ביעדים יהודיים על אדמת הממלכה.

דקות ספורות לאחר הפגישה: המרדף בלב השכונה היהודית

האירוע שהצית את הכותרות התרחש ביום רביעי האחרון. חבר הפרלמנט דיוויד פינטו-דושינסקי, המייצג את מחוז הנדון, סיים פגישת עבודה עם ראשי ה"שומרים" שעסקה בדיוק בנושא זה – הגברת הביטחון הקהילתי. דקות ספורות לאחר צאתו, הבחינו המתנדבים באדם חמוש בסכין המשתולל במרכז מסחרי יהודי הומה.

בתושייה יוצאת דופן, המתנדבים פתחו במרדף רגלי, הכניעו את החשוד ורתקו אותו לקרקע עד להגעת המשטרה. "המתנדבים האמיצים רצו ישירות אל תוך הסכנה כדי להגן על הקהילה שלנו", הצהיר פינטו-דושינסקי. "כולנו חבים להם חוב עצום של הכרת תודה".

"נזק היקפי במלחמה של איראן"

אולם, מאחורי הגבורה המקומית מסתתרת תמונה אסטרטגית מדאיגה. יונתן אלקובי, מנהל התפעול של ארגון ה"שומרים" בצפון-מערב לונדון, מספק הצצה למלחמה השקטה שמתנהלת ברחובות. בראיון ל'טלגרף' הבהיר אלקובי כי הקהילה היהודית הפכה ל"נזק היקפי" במאמצי המשטר האיראני לזרוע טרור וכאוס במערב.

לדברי אלקובי, לא מדובר בתקריות בודדות אלא בדפוס פעולה מאורגן הכולל הצתת אמבולנסים של ארגון "הצלה", תקיפות של מוסדות צדקה והתנכלויות פיזיות. היחידה ללוחמה בטרור של משטרת לונדון וה-MI5 בודקים חשד כי איראן מגייסת פושעים מקומיים כדי לבצע את "עבודת השטח" המלוכלכת עבורה.

חומת המגן האזרחית: שומרים ו-CST

המצב הנוכחי הוביל לשיתוף פעולה חסר תקדים בין ארגוני הביטחון הקהילתיים. בעוד שארגון ה-CST (Community Security Trust) מתמקד באבטחה סטטית של בתי כנסת ואיסוף מודיעין, ה"שומרים" פועלים ככוח התערבות מהיר ברחובות. השילוב הזה הפך לקריטי מול גל האנטישמיות הגואה מאז אוקטובר 2023."

האנשים שלנו דרוכים מתמיד", מסכם אלקובי. "אנחנו לא מתמודדים רק עם ונדליזם, אלא עם ניסיונות ממשיים לערער את הביטחון הלאומי דרך פגיעה ביהודים".

בעוד הממשלה הבריטית בוחנת את הצעדים המדיניים מול טהרן, יהודי לונדון יודעים שהקו המפריד בין שגרה לאסון הוא לעיתים רק קומץ מתנדבים אמיצים שמסרבים לעמוד מנגד.

תמונה ראשית וסרטון קרדיט שימוש על פי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט טרור בשירות טהרן? גבורת ה"שומרים" בלונדון מול מזימה איראנית הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

את הנשיא ליוו בביקורו הרב הראשי לקזחסטן, הרב ישעיה כהן, רב העיר אסטנה הרב שמואל קרנאוך, ורבני חב"ד הפועלים ללא לאות במדינה. עבור חברי הקהילה, שנכחו באולם בית הכנסת המרשים, לא היה זה רק טקס רשמי – אלא מפגש עם דמות המסמלת את הקשר העמוק והבלתי ניתן לניתוק בין התפוצות למולדת.

במהלך המפגש, שמע הנשיא מהרבנים על חיי היום-יום של הקהילה, על פעילותה הענפה לחיזוק היהדות ושימור המורשת במרכז אסיה, ועל האתגרים המורכבים העומדים בפניהם בעולם משתנה. הנשיא הרצוג, שניכר היה כי הוא מתרגש מהמעמד, פנה לנוכחים ואמר: "אני מתרגש להגיע לכאן כנשיא מדינת ישראל, כמי שעומד בראש מדינת היהודים, ולומר לכולם: 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'".

רגע שיא בביקור נרשם כאשר הנשיא שיתף את הקהילה בפרט היסטורי אישי ומרגש, המקשר ישירות בין משפחתו לבין עולמה של חב"ד. הוא סיפר כי סבו למד באוניברסיטת הסורבון בפריז יחד עם הרבי מלובביץ', שם רקמו השניים ידידות והערכה הדדית עמוקה, דבר שהותיר רושם רב על הקהילה. הנשיא הוסיף דברי הערכה חמים לפעילות השלוחים: "אין ספק שפעילות חב"ד כאן ובעולם ובקזחסטן היא מדהימה, שומרת על היהדות ומחברת את כל היהודים באשר הם".

המפגש נחתם בתפילה משותפת של הנשיא וחברי הקהילה לשלומם של חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, מחווה שביטאה יותר מכל את הערבות ההדדית. הנשיא הדגיש בדבריו כי ישראל רואה בחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות ערך מרכזי ועמוד תווך בזהותה הלאומית, וסיכם בתקווה לעתיד טוב יותר: "העובדה שאני כאן, בוודאי בתקופה הזו, אינה מובנת מאליה. כולי תקווה שנפתח את הקשרים לטובת האזור כולו… 'זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו'".

עבור יהודי קזחסטן, ביקורו של הנשיא לא היה רק אירוע דיפלומטי, אלא חיזוק רוחני משמעותי, המזכיר להם כי גם במרחק אלפי קילומטרים, הם חלק בלתי נפרד מהעם היהודי ומדינת ישראל.

הפוסט רגעי התרגשות באסטנה: נשיא המדינה בביקור מיוחד בקהילה היהודית הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

בגיל 19, מעין די עזבה חיים נוחים באנגליה, עזבה לימודים אקדמיים ועלתה לישראל לבדה, מונעת מתחושת שליחות וציונות עמוקה. השירות הצבאי ביחידת "עוקץ" היה עבורה הגשמת חלום, אך איש לא הכין אותה לבוקר ה-7 באוקטובר, בו מצאה את עצמה תחת אש במסיבת הנובה. מאז אותו יום נורא, מעין בחרה שלא לשקוע בטראומה, אלא להפוך אותה לכוח מניע עבור עם ישראל כולו.

לאחרונה, לקחה מעין חלק במסע "דור הברזל" – מיזם עוצמתי שחיבר מאות בני נוער, לוחמים ומשפחות שכולות בצעידה מרגשת בנתיבי הגבורה בקיבוץ בארי. בלב היישוב, בין השדות והבתים שספגו את הזוועות, ניצבה מעין מול המשתתפים, מביאה איתה את קולה הייחודי של מי שחיה את המציאות הישראלית ושייכת לשורשי התפוצות.

עבור דביר סקעת, ממייסדי "דור הברזל", נוכחותה של מעין במסע היא מופת של גבורה "מעין היא מגדלור של אמונה. הסיפור שלה וההתגייסות שלה להסברה מעוררים השראה אדירה בקרב בני הנוער ומחזקים את החיבור העמוק בין יהדות התפוצות לרוח הישראלית."

בשיחותיה עם בני הנוער במסע, הדגישה מעין את החשיבות הקריטית של ההתגייסות לצה"ל, במיוחד עבור תושבי התפוצות. "הקשר של יהדות העולם לישראל אינו תיאורטי," היא מדגישה. "ההתגייסות שלנו היא הביטוי העמוק ביותר לשותפות גורל. לתושבי התפוצות יש חלק בלתי נפרד מהעם היהודי, וההתגייסות שלהם – בין אם בשירות צבאי ובין אם במאבק ההסברתי – היא קריטית לקיומנו".

עבור מעין, העיסוק בהסברה אינו תפקיד רשמי, אלא שליחות אישית. לאחר השירות הצבאי היא מצאה את עצמה פועלת ללא לאות כדי להשמיע את קולה של ישראל בעולם, תוך שהיא משלבת את הניסיון שצברה בהתמודדות מול אנטישמיות בקמפוסים בחו"ל, יחד עם החוסן שפיתחה כשורדת וכחיילת.

המסע בבארי היווה עבורה תחנה נוספת בדרך שהיא מבקשת להעביר לדור הצעיר. "אנחנו דור הברזל," היא אומרת, "וזה אומר שגם כשהלב נשבר, אנחנו בונים אותו מחדש, חזק יותר, מאוחד יותר". היא רואה בשליחותה גשר חי המחבר בין העבר לבין עתיד העם היהודי, המבוסס על ערכים של הקרבה, אחריות הדדית ואהבת הארץ ללא פשרות.

מעין די היא יותר משורדת; היא השגרירה של כולנו. בסיפורה האישי, המשלב עלייה, שירות קרבי והתייצבות ללא חת מול אתגרי ההסברה, היא מהווה השראה לצעירים יהודים ברחבי העולם – תזכורת לכך שהבית של העם היהודי נמצא כאן, ושהחוסן הלאומי שלנו מתחיל, בראש ובראשונה, בנכונות של כל אחד מאיתנו להתגייס למען המטרה הגדולה מכולם.

הפוסט מהתופת של הנובה ל'דור הברזל' ולחזית ההסברה – מעין די הקול של התפוצות הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

האתגר הניצב בפני חוטובלי הוא כפול. מחד, מדובר בתפקיד רחב יריעה המוגדר כ"מתכלל": ראש המערך עומד בראש פורום ההסברה הלאומי, אחראי לקביעת מסרי-על לכלל גורמי המדינה, מתאם עם גופי הביטחון, ומופקד על פיתוח יכולות הגנה והתקפה בתחום התודעתי. הגישה הישירה שתוענק לה לשרים ולראש הממשלה, יחד עם מושבה כמשקיפה בקבינט, נועדו להעניק לה את הכלים הדרושים לניהול האסטרטגי.

היתרון המובהק של חוטובלי טמון ביכולתה לרתום את יהדות התפוצות כזרוע הסברתית אסטרטגית. בשנים האחרונות, הקשר עם הקהילות היהודיות חווה טלטלות, אך ניסיונה של חוטובלי כשגרירה הוכיח כי יש לה את הכלים לגשר על הפערים הללו. במסגרת עבודתה בלונדון, היא ניהלה קמפיינים דיגיטליים, נאבקה בהטיות בכלי תקשורת מובילים (כמו ה-BBC), ופעלה באופן אקטיבי בקמפוסים יוקרתיים. היא אינה רואה ביהדות העולם רק קהל יעד, אלא "שגרירים בשטח" המחזיקים בשפה המקומית ובאמון בתוך קהילותיהם.

                                       הפגנה מול אולפני ה-bbc באוקטובר 23 נגד שידוריו האנטי ישראלים 

המטרה של חוטובלי אינה להכתיב דף מסרים מלמעלה, אלא ליצור שפה משותפת המבוססת על ערכים ציוניים ויהודיים עמוקים. כאשר המסרים הישראליים מגיעים מאנשים בתוך הקהילה, האמינות וההדהוד שלהם גוברים משמעותית. זוהי הזדמנות עבורה להפוך את יהדות התפוצות למכפיל כוח משמעותי במערכה על התודעה העולמית.

הצלחת המינוי תלויה ביכולתה של חוטובלי לתרגם את הניסיון הדיפלומטי והניהולי שלה – כולל ניהול צוותים גדולים בשגרירות – לשפה תפעולית הדוקה במשרד ראש הממשלה. מדובר במעבר מהסברה תגובתית ונקודתית, למערך אקטיבי שיוזם, מנחה ומוביל את הנרטיב הישראלי. השילוב בין היכרותה העמוקה עם הממסד המדיני לבין הבנתה את עולמם של יהודי התפוצות מעניק לה יתרון יחסי בולט.

בסיכומו של דבר, המערכה על התודעה לא תוכרע רק בנתונים סטטיסטיים, אלא ביכולת לספר סיפור משכנע שמהדהד בכל בית יהודי בעולם ובכל מסדרון ממשלתי בבירות המערב. כעת, כשהיא יושבת סביב שולחן הקבינט, הכדור נמצא במגרשה של חוטובלי להפוך את ההסברה הישראלית מכלי טכני לכלי אסטרטגי ממדרגה ראשונה, כזה שיוכל להתמודד בהצלחה עם המתקפות התודעתיות המופנות נגד ישראל.

הפוסט המינוי של חוטובלי: ההזדמנות האסטרטגית של התפוצות כזרוע הסברה הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

רגעים מרגשים בנמל התעופה בן גוריון: כ-240 עולים חדשים מקהילת בני המנשה נחתו השבוע בישראל, לאחר מסע ארוך מהמדינות מיזורם ומניפור שבהודו. הגעתם מציינת את יריית הפתיחה למבצע "כנפי שחר", תוכנית לאומית שנועדה להעלות את 6,000 בני הקהילה שנותרו בהודו אל מדינת ישראל עד שנת 2030.

הטיסה הנוכחית היא הראשונה מבין שלוש טיסות המתוכננות לשבועות הקרובים, אשר צפויות להביא בסך הכל כ-600 עולים חדשים. עם הגעתם, הם מצטרפים לכ-4,000 מבני הקהילה שכבר נקלטו בהצלחה בישראל במהלך שני העשורים האחרונים.

חזון ציוני בהתגשמותו

התוכנית המבצעית, שאושרה בממשלת ישראל, מבטאת מחויבות עמוקה לאחדות העם היהודי. שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, בירך על המהלך המרגש: "אנחנו עושים היסטוריה כשאנחנו מביאים את כלל קהילת בני המנשה ארצה. היום קיבלנו בהתרגשות ובשמחה גדולה את מטוס העולים הראשון מצפון הודו. אני מודה לרה"מ נתניהו ולשר האוצר סמוטריץ' שנרתמו למהלך שהובלתי, מהלך שיאחד את כלל הקהילה במדינת ישראל. יחד עם זאת אני מודה למשנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה, משה פינס, על תכלול כל ההחלטה בצורה מקצועית, ערכית, רגישה ומשותפת. אין עיתוי מתאים ומרגש לקבל בברכה מטוס מלא בעולים רגע לאחר יום העצמאות ה-78 למדינה. ברוכים השבים הביתה".

יו"ר הסוכנות היהודית, דורון אלמוג, הוסיף כי מדובר ברגע שמזכיר לנו שהחזון הציוני ממשיך להתגשם יום-יום: "בני קהילת המנשה מביאים איתם אהבה ללא תנאי למדינת ישראל, ובאיחוד המשפחות מתרחב הלב של החברה הישראלית כולה".

שותפות עולמית

הצלחת המבצע היא תוצר של עבודה משותפת ומאומצת של גופים רבים, בהם משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, משרד החוץ, מערך הגיור ורשות האוכלוסין.

חשוב לציין כי המבצע מתאפשר במידה רבה בזכות הסיוע הנרחב של יהדות התפוצות וארגוני ידידים מרחבי העולם. התמיכה הבינלאומית ממחישה שוב את הערבות ההדדית ואת הקשר האמיץ בין יהודי העולם לבין מדינת ישראל.

עם נחיתתם, יועברו העולים למרכזי קליטה ייעודיים בנוף הגליל ובקרית ים, שם יקבלו ליווי צמוד מהרשויות המקומיות במטרה להבטיח את השתלבותם החברתית, התעסוקתית והחינוכית. עבור רבים מהעולים, מדובר בסגירת מעגל מרגשת ופתיחת דף חדש בביתם הלאומי.

הפוסט כנפיים של תקווה: ישראל פותחת את שעריה לכל בני קהילת המנשה הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

בעיצומה של אחת התקופות המורכבות ביותר שעוברת על ישראל בשנים האחרונות, ביקורו של נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, קיבל משמעות החורגת מעבר לפרוטוקול. במשך שלושה ימים, נוכחותו לא הייתה רק סדר יום דיפלומטי, אלא הצהרה פוליטית ברורה בלב מציאות אזורית מתוחה.

מהמפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועד קבלתו על ידי נשיא המדינה יצחק הרצוג, המסר היה של אחווה בימי אי-וודאות. בבית הנשיא בירושלים, עם פתיחת הטקס שבו הוענקה לו מדליית הנשיא, הפתיע הרצוג במחווה רבת סמליות: בספרדית מושלמת פתח את נאומו במילים החמות "ברוך הבא, חבר". מחווה רגשית שחצתה את גבולות הדיפלומטיה ונגעה ישירות בנשמה ההיספנית של הביקור.

בעידן שבו ישראל ניצבת בפני ביקורת בינלאומית גוברת, מחוות ברמה כזו אינן דבר מובן מאליו. משום כך, בעיני ההנהגה הישראלית, ארגנטינה מתבלטת כשותפה אסטרטגית מרכזית, ברמה של ארצות הברית, כפי שציין נתניהו.

בטקס לציון 78 שנות עצמאות בהר הרצל, נתניהו שרטט חזון המציב את ישראל כמבצר אסטרטגי של המערב מול האיום האיראני. ארגנטינה, הנושאת את צלקות הטרור- הפיגע בבניין אמיה והפיגוע השגרירות ישראל בבואנוס איירס בשנת 1994, שנקשרו לאיראן ולחיזבאללה, מבינה את המאבק הזה מבפנים.

ההד של אותה אלימות מהדהדת גם כיום: הלחץ האחרון מצד וושינגטון על השלטון הנוכחי בוונצואלה להסגיר לפנמה את עלי זכי ג'ליל, אזרח לבנוני וחבר חיזבלאללה, הקשור לפיגוע בטיסה 901 בפנמה, שבו נהרגו 12 יהודים ושני אזרחים אמריקאים, יום לאחר הפיגוע באמיה, מאשר את ממדיו הגלובליים של חיזבאללה. העבר לא הסתיים, הוא ממשיך לעצב את ההווה.

בתוך מציאות זו, מיליי מתמקם בצד הנכון של ההיסטוריה, תוך שבירת שנים של עמימות במדיניות הארגנטינאית. עם קהילה יהודית המונה כ-220,000 נפש, הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, ארגנטינה מעניקה לא רק תמיכה פוליטית, אלא גם חיבור זהותי עמוק לישראל.

אך משמעות הביקור חורגת מציר בואנוס איירס-ירושלים. ישראל מתחילה להביט בבהירות רבה יותר אל העולם ההיספני: למעלה מ-600 מיליון בני אדם החולקים, במידה רבה, מורשת יהודית-נוצרית משותפת בניגוד לאירופה, הנושאת עימה היסטוריה מורכבת ולעיתים סותרת, אמריקה הלטינית מתגלה כמרחב אסטרטגי של חיבור.

אחד הרגעים הסמליים ביותר בביקור התרחש כאשר מיליי שר באופן ספונטני את השיר "Libre" של הזמר הספרדי נינו בראבו בהר הרצל. על במה עברית, רוויה בזיכרון וכאב, חדירת השפה הספרדית לא היתה רק תרבותית אלא רגשית. גשר בין עולמות.

הטקס, בהובלת השרה מירי רגב, שיקף את רוח ישראל: זיכרון, חוסן והתחדשות. בתוך ההקשר הזה הקשר עם מיליי חרג מעבר לפוליטיקה. כעיתונאית, לראות את חיוכו של אמיר אוחנה בקבלתו של מיליי היה לגלות אמת עמוקה יותר: אותנטיות של ברית שמורגשת.

ביקורו של הנשיא הארגנטינאי בישיבת חברון הוסיף רובד נוסף: הכרה בשורש רוחני. מיליי לא רק התקרב לישראל כמדינה, אלא למהותה התרבותית.

ההתלהבות הציבורית, דגלי ארגנטינה מתנופפים לצד דגלי ישראל, שיקפה רגע נדיר של תקווה בימי מלחמה. רבות מהתקרבות זו נזקפות לזכותו של השגריר אקסל ואניש, שהגשים חזון של חיבור בין שתי המדינות.

ברמה האישית, החיבור הזה קיבל ביטוי ברגע משמעותי. כאשר ניגשתי לנתניהו בארוע יום העצמאות ואמרתי לו "אני ונצואלנית", תגובתו המיידית, חיוך ומבט של הבנה, המחישה עד כמה אמריקה הלטינית הפכה לציר רגשי ואסטרטגי עבור ישראל.

ייתכן שכאן טמון המפתח לרגע ההיסטורי: האפשרות לבנות ארכיטקטורה דיפלומטית חדשה. כזו שבה מדינות כמו ארגנטינה, ואולי בעתיד גם ונצואלה בהובלת דמויות כמו כלת פרס נובל לשלום מריה קורינה מצ'אדו, יגדירו מחדש את יחסיהן עם ישראל.

המזרח התיכון משתנה. ובתוך השינוי הזה, לישראל יש הזדמנות להרחיב את בריתותיה, לטפח קשרים חדשים ולפעול מתוך חשיבה אסטרטגית.

כפי שהזכיר מיליי בציטוטו מהגנרל סן מרטין, אבי העצמאות הארגנטינאית, בהר הרצל: "נהיה חופשיים- וכל השאר אינו חשוב כלל".

משפט שבמציאות הנוכחית חוצה גבולות והופך למסר אוניברסלי.

עם ישראל חי.

הפוסט ישראל וארגנטינה: דיפלומטיה, היסטוריה ורגש בימי מלחמה הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.