האמנה נועדה לעודד עלייה לישראל, להקל את תהליך הקליטה ולספק לעולים אפשרויות תעסוקה איכותיות כבר עם הגעתם. החברות החתומות יפעלו להעסקת עולים, להקמת מסלולי הכשרה מותאמים ולמינוי “נאמני עלייה” שיסייעו לעובדים החדשים להשתלב חברתית ומקצועית.

שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, אמר במהלך הכנס כי “אנחנו מתמקדים בשילוב כלכלי ותעסוקתי של עולים חדשים. העלייה היא לא רק ערך ציוני אלא גם מנוע כלכלי משמעותי למדינת ישראל.”

מנכ”ל המשרד, אביחי כהנא, הוסיף כי מדובר ב”שיתוף פעולה חסר תקדים בין הממשלה למגזר העסקי, שנועד לוודא שכל עולה שמגיע לישראל ימצא כאן לא רק בית – אלא גם הזדמנות אמיתית לצמוח”. לדבריו, תעסוקה איכותית היא המפתח לקליטה מוצלחת ולהפיכת העלייה למנוע צמיחה חברתי וכלכלי.

האמנה מהווה חלק מתוכנית הדגל של משרד העלייה והקליטה – “זינוק לעלייה” – שמטרתה לשלב את העלייה כחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ולחזק את הקשר עם קהילות התפוצות. בכך היא הופכת את העלייה ממעשה ציוני בלבד למהלך לאומי, חברתי וכלכלי המחזק את מדינת ישראל ואת העם היהודי כולו

הפוסט אמנת “זינוק לעלייה”: המגזר העסקי והציבורי מתאחדים למען העולים החדשים הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

שר החוץ גדעון סער, שפתח את הכנס, נשא דברים חריפים נגד ההסתה האנטישמית הגוברת בעולם ואמר כי “המילים, שהן עלילות הדם המודרניות, המופצות נגדנו על ג’נוסייד כביכול, פשעים נגד האנושות והריגת תינוקות – הן מכשירות את הדרך לרצח יהודים ברחובות ניו יורק, פריז, לונדון ותל אביב”.

הכנס, שמתקיים ביוזמת ישראל במסגרת נשיאותה בארגון IHRA (הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה), מתמקד בגיבוש מדיניות עולמית למאבק בתופעת האנטישמיות הגוברת, בייחוד מאז מתקפת 7 באוקטובר והתגברות גילויי השנאה כלפי יהודים בקמפוסים, ברשתות החברתיות וברחובות.

בין המשתתפים הבולטים: שר החוץ של אלבניה איגלי חסאני, דיפלומטים ממדינות אירופה, אמריקה הלטינית ואסיה, ונציגים מארגוני זכויות אדם וקהילות יהודיות.

סער קרא למדינות העולם להפסיק לשתף פעולה עם ארגונים שמקדמים שיח אנטישמי במסווה של ביקורת פוליטית: “כאשר אוניברסיטאות ותאגידי תקשורת מתרצים אנטישמיות כ’חופש ביטוי’, הם הופכים לשותפים פסיביים בהסתה.”

הכנס יימשך יומיים ויינעל עם פרסום הצהרה משותפת, שבה תתחייבנה המדינות החברות לפעול לחקיקה, חינוך ומעקב מתואם נגד גילויי אנטישמיות.

במשרד החוץ הדגישו כי מדובר בכנס בעל חשיבות אסטרטגית, שמטרתו לייצר לחץ בינלאומי מתואם נגד שנאה אנטי-יהודית, ולמנף את מעמד ישראל כמי שמובילה את המאבק בזירה הדיפלומטית

הפוסט סער פתח את הכנס הבינלאומי בירושלים: “ההסתה נגד ישראל הפכה דם יהודי להפקר” הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

הפיגוע האנטישמי בו נרצחו ירון לישצ’ינסקי ושרה מילגרם, שני עובדי שגרירות ישראל, מחוץ למוזיאון היהודי בוושינגטון, הותיר את הקהילות היהודיות בארה”ב בתחושת הלם עמוק.

הרבנית שרה קרינסקי מקהילת “עדת ישראל” בוושינגטון תיארה את התחושות ביום שלאחר הפיגוע: “כל מי שנכנס הבוקר למוסדות יהודיים עשה זאת עם תחושת דריכות מוגברת. זהו כאב שמוכר לנו, אך הפעם הוא חד יותר” .

דוד גולדנברג, מנהל אזור המערב התיכון בליגה נגד השמצה (ADL), הביע את תסכולו מהאירוע: “אין כאן שני צדדים. זהו מעשה אנטישמי טהור, נקודה” .

בפילדלפיה, ברט גולדמן, שהיה אמור להשתתף באותו אירוע בוושינגטון, שיתף: “זה היה יכול להיות כל אחד מאיתנו. התחושה היא של אובדן אישי וקהילתי כאחד” .

בעקבות הפיגוע, מוסדות יהודיים רבים ברחבי ארה”ב הגבירו את האבטחה. משטרת וושינגטון הודיעה על נוכחות מוגברת סביב בתי כנסת ומרכזים קהילתיים, והקהילות היהודיות קוראות לחיזוק האחדות והערבות ההדדית בתקופה זו

צילום: שמוליק עלמני, שגרירות ישראל

הפוסט “זוג נרצח בלב וושינגטון – הקהילות היהודיות בארה”ב מזועזעות ומאוחדות בכאב הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

על פי הנתונים, 49% מהנשאלים השיבו כי “אין להם אמון כלל” בטראמפ בנוגע לטיפולו בסוגיה האיראנית, בעוד 30% נוספים השיבו שיש להם “אמון מועט”. רק 15% אמרו כי הם רוחשים לו אמון רב. מדובר בשינוי חד לעומת המצב בינואר האחרון, אז 77% מהמשיבים הביעו ביטחון ביכולתו של טראמפ להתמודד מול איראן – מספר שצנח ל-44% בלבד באפריל.

הירידה באמון מגיעה על רקע דיווחים על שיחות לא רשמיות שמנהל טראמפ עם גורמים איראנים לקראת אפשרות של חידוש הדיאלוג – צעד המעורר דאגה בקרב קהילות יהודיות רבות החוששות מהתקרבות למדינה שממשיכה לאיים על קיומה של ישראל

הפוסט תמיכת יהודי ארה”ב בטראמפ נחלשת בעקבות מדיניותו מול איראן הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

בן שפירו, מהקולות המשפיעים ביותר בקהילה היהודית בצפון אמריקה, אמר בעת הדלקת המשואה: “אני משיא משואה זו לכבוד ישראל – מדינת העם היהודי ועמוד התווך של הציוויליזציה המערבית”.

נטשה האוסדורף, עורכת דין מומחית למשפט בינלאומי ומנהלת משפטית ב-UK Lawyers for Israel (UKLFI), נבחרה להשיא משואה כהוקרה על פעילותה הענפה בהגנה על זכותה של ישראל להגן על עצמה ועל מאבקה באנטישמיות. היא הביעה את גאוותה על ההזדמנות להדליק משואה בשם ישראל: “הדלקת משואה לכבוד ישראל היא כבוד אמיתי ורגע של גאווה גדולה

הפוסט נציגי התפוצות בן שפירו ונטשה האוסדורף הדליקו משואה בטקס יום העצמאות – “גשר לעולם הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

גורמים בקהילה היהודית המקומית עדכנו את השלטונות הסוריים אודות התקרית החמורה, וביצעו בדיקות במקום על מנת לאמוד את נזקי ההרס. השלטונות התחייבו בפני אנשי הקהילה הבודדים שנותרו בעיר הבירה סוריה כי יפעלו לאתר את האחראים למעשה ולעקוב אחר ההתפתחויות.

בעקבות חילול הקבר, איחוד הרבנים במדינות האיסלאם פרסם תגובה חריפה, בה הביע “זעזוע מוחלט ושאט נפש מהמעשה הנפשע”. בארגון הביעו חשש כבד כי מאחורי המעשה עומדת כוונה להעביר את עצמותיו של הרב חיים ויטאל לישראל

תמונה ראשית על פי סעיף 27א בשימוש זכויות יוצרים

הפוסט חילול קברו של הרב חיים ויטאל בדמשק מעורר סערה בקרב ראשי הקהילה בסוריה הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

קרלוס אנאיה הוא יוצר תוכן ואיש תקשורת פופולרי ממיאמי. בהשקות נוצצות ובאירועים יוקרתיים – הוא תמיד שם, מוביל, מצטלם ומספר סיפור. אבל לפני שנה, הביקור שלו בישראל – בעיצומו של אחד הרגעים הקשים בתולדותיה – שינה את כל מה שחשב שידע. מאז, הוא מרבה להגן על ישראל ברשתות החברתיות, וממשיך להעביר מסרים של תקווה ואחדות. טור אישי, נוגע, ועמוק – במיוחד ליום השואה.

שנה אחרי: איך המסע שלי לישראל שינה את רוחי

מאת קרלוס אנאיה

@carlosanayatv | @cafecitoespiritual

חלפה שנה מאז שעליתי על מטוס לישראל – מסע שסימן את נשמתי לנצח. הוזמנתי על ידי “Conexión Israel” באחד מהרגעים המתוחים ביותר בהיסטוריה האחרונה, ולא נשלחתי רק כעיתונאי – אלא כמחפש. היום אני לא כותב על גאופוליטיקה. זה לא מאמר על צדדים או אסטרטגיות. זה מאמר על רוח. על השינוי שמתחולל כשצועדים על אדמה קדושה בעיצומו של חוסר ודאות.

הגעתי לישראל עם שאלות בלב. שאלות על פחד, אמונה, חוסן ואנושיות. מה שמצאתי היו תשובות שממשיכות להתגלות, כמו מגילות עתיקות החושפות את חכמתן לאט לאט.

אדמה קדושה, שתיקה מקודשת

כשנגעתי באבני הכותל בירושלים, לא התפללתי במילים. נתתי לשתיקה לדבר במקומי. הרגשתי את תפילות הדורות לוחצות על חזי, מקרקעות אותי במשהו נצחי. השתיקה הזו לימדה אותי שיש אמיתות שלא נאמרות – אלא מורגשות. שבעולם רועש של קונפליקטים ופילוגים, יש עוצמה שאינה ניתנת לתיאור בשקט הקדוש.

ירושלים העניקה לי ענווה. באתי לחפש אומץ – ויצאתי פתוח לגמרי, בדרך הטובה ביותר. מצאתי את עצמי הולך על אותן אבנים שבהן צעדו נביאים, משוררים ומבקשי שלום. ובין כנסיית הקבר לקריאת המואזין בעיר העתיקה, מצאתי משהו עמוק יותר מאומץ: כניעה.

פחד ואמונה – שותפים מפתיעים

לפני המסע הזה, חשבתי שאומץ הוא לפעול כשאין פחד. אבל ישראל לימדה אותי אחרת. אומץ הוא ללכת יד ביד עם הפחד – ובכל זאת להמשיך לצעוד. זה לעמוד בקיבוץ בארי, לשמוע את סיפורי הטרגדיה וההישרדות, ולבחור להישאר עם לב פתוח גם כשכל מה שבך רוצה להיסגר. זה לראות את הכאב של האחרים – ולא להסיט את המבט. זה לתת לדמעות לזרום – ולאפשר להן לשטוף משהו פנימי.

האנשים: שליחים בתחפושת

פגשתי אמהות שאיבדו ילדים. ניצולים שראו את הבלתי ייאמן. חיילים עם עיניים מבוגרות מגילם. אמנים שצובעים ציורי קיר על קירות מחוררי כדורים. הם לא נשאו דרשות – אבל כל אחד מהם דיבר אל לבי. החוסן שלהם, התקווה, הצחוק על כוס קפה, הכנסת האורחים הבלתי מתפשרת… כאילו לחשו לי: “אנחנו הרבה יותר מהכאב שלנו. אנחנו הרבה יותר מהמלחמה הזו.”

והאם זו לא מהות Cafecito Espiritual?

(בעברית: “קפה רוחני קטן”)

למצוא את הקדושה שבחולין? ללגום מהחיים – בין אם מרירים ובין אם מתוקים – ולמצוא בהם תזונה לנשמה?

שנה אחרי: מה השתנה?

הכול. ההבנה שלי את המושג “שלום” הפכה אישית יותר. זו כבר לא אידאולוגיה עולמית – אלא תרגול יומיומי. זו הדרך שבה אני נושם כשאני נסער. הדרך שבה אני מקשיב כשמישהו לא מסכים איתי. הדרך שבה אני אוהב מבלי לרצות לשלוט. ישראל לא נתנה לי שלום – היא לימדה אותי איך לטפח אותו.

הרוחניות שלי כבר לא נכנסת לתוך קופסאות מסודרות. היא מבולגנת יותר – ואמיתית יותר. אני מאמין עמוק יותר, שואל באומץ רב יותר, ומתחבר בכוונה רבה יותר. אני רואה טביעות אצבע אלוהיות במקומות שמעולם לא ציפיתי – במיוחד באנשים שפעם לא הבנתי.

השליחות נמשכת

שנה אחרי, השליחות ברורה: להמשיך לחלוק מסרים של אחדות, להעצים קולות של חוסן, ולהזכיר לעולם שגם כשהכול נראה שבור – עדיין יש אדמה קדושה מתחת לרגלינו.

לכל מי שקורא את זה ומתמודד עם פחד או חוסר ודאות – אישי או עולמי – דע: לא צריך להבין הכול. צריך פשוט להמשיך לצעוד. לפעמים, הקדושה מוצאת אותך דווקא במקום הכי לא צפוי.

כפי שאני אומר לעיתים קרובות ב־Cafecito Espiritual:

“Que nunca nos falte fe, aunque el camino sea incierto.”

(בעברית: “שלעולם לא יחסר לנו האמונה – גם כשאין ודאות בדרך.”)

לחיים למסע.

לחיים לאור.

ולחיים למה שמוצאים – כשמעזים לומר “כן” לבלתי נודע.

— קרלוס

קרדיט תמונות : Anaya media

הפוסט שנה אחרי: איך המסע שלי לישראל שינה את רוחי הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

בעקבות העלייה החדה באירועים אנטישמיים בצרפת מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023, הושקה אפליקציית המוניות “Monite” על ידי שלושה יזמים צרפתים-ישראלים. האפליקציה, הפועלת בדגם דומה לאובר, מציעה נסיעות עם נהגים דוברי עברית המודעים לרגישויות של הקהילה היהודית ומכירים את אורחות חייה.

מאז השקתה בספטמבר 2024, צברה האפליקציה מעל 15,000 משתמשים בערים מרכזיות בצרפת, בהן פריז, מרסיי, ליון וניס. הנהגים עוברים הליך סינון קפדני הכולל זיהוי, ראיונות וידאו ובדיקות רקע, על מנת להבטיח את בטיחות הנוסעים.

אילן עמר, אחד ממייסדי האפליקציה, מסביר: “הרבה ישראלים אמרו לנו שזה הפך למסובך לנסוע לחו”ל, שהם מפחדים לומר שהם מישראל ומרגישים קצת חוסר ביטחון” .

האפליקציה הפכה לפתרון מבוקש בקרב הקהילה היהודית בצרפת, המרגישה חוסר ביטחון במרחב הציבורי. היזמים מתכננים להרחיב את השירות למדינות נוספות כמו ארה”ב, בריטניה וספרד

הפוסט מונית עם מגן דוד: אפליקציה חדשה מספקת תחבורה בטוחה ליהודים בצרפת הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

הביקור התקיים בשבוע האחרון של חג הפסח, והאקבי ציין: “אין זמן משמעותי יותר מזה להתפלל לשלום ולהעביר מסר של אחדות”. בהמשך השבוע צפוי השגריר להגיש את כתב האמנה שלו לנשיא המדינה יצחק הרצוג

הפוסט השגריר האמריקני החדש ביקר בכותל: מתפלל לשלום ולחיזוק הקשרים הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

האירוע המרכזי היה שיאו של יומיים אינטנסיביים בהם השתתפו אורחים מלמעלה מ-10 מדינות, בהם אנשי ממשל, ראשי קהילות יהודיות, דיפלומטים, אנשי תקשורת, סטודנטים ומשפיענים. המסע שלהם החל בביקורים בעוטף עזה וביהודה ושומרון – שם נחשפו מקרוב להשלכות הטראומטיות של המתקפה – והמשיך בטקס מרגש בבית הנשיא בהשתתפות הנשיא יצחק הרצוג ונתן שרנסקי, לשעבר יו”ר הסוכנות היהודית.

למרות קריאות להחרמה ודיווחים על ביטולים, האולם בירושלים היה גדוש עד אפס מקום. בין המדינות שנטלו חלק: ארה״ב, קנדה, גרמניה, אוסטרליה, צרפת, בריטניה, שוודיה, דרום אפריקה, הולנד ופרגוואי.

בין הדוברים המרכזיים עלו לבמה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ גדעון סער, השגריר האמריקאי לשעבר דיוויד פרידמן, הפילנתרופ סילבן אדמס, יו״ר CPAC מאט שלאפ, יו״ר “האיחוד הלאומי” בצרפת ז׳ורדן ברדלה, והרב דורון פרץ מתנועת מזרחי העולמית. אחת ההפתעות המרגשות של הערב הייתה הענקת אות הוקרה לעיתונאית האוסטרלית ארין מולן, שהפכה לקול ברור ובלתי מתפשר בתמיכתה בישראל ברחבי העולם.

השר עמיחי שיקלי, שיזם את הכנס, קרא להתעורר מול גל האנטישמיות החדש, לדבריו – כזה שמתחפש לנאורות וזכויות אדם, אך למעשה מאמץ שיח מסית שמכוון לפירוק הלגיטימיות של מדינת ישראל. “אנחנו כבר לא בעידן של דוחות וניתוחים – אנחנו בעיצומה של מלחמה מוסרית”, הדגיש.

ראש הממשלה נתניהו התייחס בדבריו לברית המסוכנת שנרקמת בין האיסלאם הרדיקלי לשמאל הקיצוני במערב: “הם לא רוצים רק להכפיש את ישראל – הם חותרים תחת ערכי הציוויליזציה כולה”, הזהיר. “אבל לעם היהודי היום יש מדינה. יש לנו צבא. ואנחנו יודעים להילחם על קיומנו.”

במהלך היום נערכו דיונים בנושאים בוערים כגון אנטישמיות בקמפוסים, תעמולה אנטי-ציונית, ביטחון יהודי התפוצות ודרכי פעולה משותפות עם ארגונים פרו־ישראליים. הכנס ננעל בטקס מוזיקלי מרגש שעמד בסימן תקומת העם היהודי בעידן שאחרי השבר.

למרות ביקורות מוקדמות – הכינוס הפך לרגע נדיר של סולידריות, וביסס את ירושלים כמרכז עולמי של מאבק מוסרי למען חירות, אמת וזכותו של העם היהודי לחיות בביטחון

קרדיט תמונות: אקליפס מדיה

הפוסט ירושלים: מאות משתתפים מכל העולם התכנסו למאבק הגלובלי באנטישמיות הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.