שליחות ממבט ראשון

הרומן של יורם עם שטוקהולם התחיל כמעט במקרה. הוא הגיע לשם כשליח צעיר של בני עקיבא, ושם, בין פעילות אחת לשנייה, הכיר את מרגלית, שהייתה בת שירות לאומי בקהילה. השניים נישאו והחליטו להישאר שנה נוספת כזוג שליחים.

אבל החיידק לא עזב אותם. עשור לאחר מכן, כשכבר היו משפחה עם ארבעה ילדים קטנים, הם ארזו שוב את המזוודות וחזרו לשטוקהולם לקדנציה שנייה. "בגילאי 14 עד 18 יש צמא אמיתי לזהות," מספר יורם. "לא באנו להטיף, באנו פשוט להיות שם בשבילם". הבית של משפחת סילברמן הפך ללב הפועם של הקהילה – מקום שבו בני נוער שוודים, שחלקם בקושי ידעו מה זה קידוש, יכלו להרגיש בבית, לאכול חמין של שבת ולשיר זמירות אל תוך הלילה.

שביעי של פסח במקדונלד'ס

אחד הסיפורים שהפכו למיתולוגיה מקומית קרה בליל שביעי של פסח. באותה תקופה, הנהגת הקהילה התלבטה האם להמשיך להביא שליחים דתיים או לעבור למודל של "מדריכים חברתיים". ראש הקהילה היה סקפטי, עד לאותו לילה גורלי.

בסיום תפילת החג, צעדה שיירה של למעלה מ-20 צעירים לבושי חג מבית הכנסת לעבר סעודת החג בבית משפחת סילברמן. בדרכם, הם חלפו ליד סניף מקדונלד'ס, שם ישב ראש הקהילה עם חבריו. כשראה את קבוצת הצעירים צועדת בגאווה יהודית בלב שטוקהולם, הוא הבין הכל. לא היה צורך במילים – המציאות הוכיחה שהנוער צמא לשורשים שלו. השליחות נמשכה, והילד שצעד באותה שיירה הוא היום יו"ר הקהילה בעצמו.

משטוקהולם לרעננה: השליחות לא נגמרת

עבור יורם ומרגלית, השליחות בשטוקהולם הייתה ה"סטאז'" לעשייה הציבורית. שם הם למדו שאי אפשר להזיז הרים בבת אחת, אבל אפשר לגעת בנשמה של אדם אחד, ועוד אחד. הניסיון הזה בגישור על פערים, בהקשבה לצרכים של קהילה ובעשייה למען הכלל, הוא שהוביל את יורם בהמשך הדרך להיכנס לחיים הפוליטיים והציבוריים ברעננה.

"מי שנמצא בשליחות," מסכם יורם בחיוך, "מבין מה זה להיות שותף של הקדוש ברוך הוא בגאולה". בין אם זה כמהנדס, כחבר מועצה או כשליח בחו"ל, המסר נשאר זהה: להיות שם עבור עם ישראל, בכל מקום ובכל זמן.

תמונות כתבה באדיבות המצולם

הפוסט "והוצאתי אתכם": שליחות מאז ולתמיד הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

גל חריג של תקריות אנטישמיות שוטף את ריו דה ז'ניירו במהלך ימי החג, ומציף מחדש את החשש לביטחון האישי בקרב הקהילה היהודית והמטיילים הישראלים במדינה. הרשויות המקומיות פעלו במהירות והטילו קנסות כבדים, אך בקהילה מדגישים: "זהו תמרור אזהרה לחברה הברזילאית כולה".

השלט בלאפה: "אזרחי ארה"ב וישראל אינם רצויים"

האירוע שהצית את הסערה התרחש בבר "פרטיזן" (Partisan) בשכונת לאפה המתויירת. בעלי המקום תלו שלט בפורטוגזית ובאנגלית האוסר במפורש על כניסת ישראלים ואמריקאים. התגובה של עיריית ריו הייתה מהירה: פשיטה של הרשות להגנת הצרכן (PROCON) הסתיימה בקנס של 9,520 ריאל ובאיום ממשי לשלילת רישיון העסק בגין אפליה

הדרת יהודים במעדניות ומסעדות

במקביל, דווח על מקרים נוספים המעידים על החרפה במגמה:

• סירוב למכור מצות: השפית היהודייה-ברזילאית מוניק בנוליאל סיפרה כי בעל מעדניית "Delly Gil" בשכונת לבלון היוקרתית סירב למכור לה מצות לחג, תוך שהוא מטיח בה: "אני עייף מיהודים".

• דגל ישראל עם X: מסעדת "O Porco Gordo" הביעה תמיכה פומבית בבר שנקנס ופרסמה ברשתות החברתיות תמונה של דגל ישראל מסומן ב-איקס, תוך הצהרה כי ישראלים אינם רצויים בשעריה. נגד המסעדה הוגשה תלונה רשמית למחלקת המשטרה לפשעי גזענות (Decrati).

המאבק על החוק: הגדרת ה-IHRA על השולחן

רצף האירועים הוביל לחידוש הלחץ הציבורי לאישור הצעת החוק PL 1424/2026 בקונגרס הברזילאי. החוק נועד לאמץ רשמית את הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי (IHRA) כחלק מהחוק הלאומי.

אנדרה לייסט, מנכ"ל StandWithUs ברזיל: "כאשר בעלי עסקים מרגישים בנוח להדיר ישראלים או לסרב למכור אוכל של פסח ליהודייה – האכיפה המנהלית אינה מספיקה. אימוץ הגדרת ה-IHRA בחוק יספק למערכת המשפט את הכלים לעקור פשעי שנאה אלו מן השורש ולהגן על הקהילה".

הפוסט גל תקריות אנטישמיות בריו דה ז'ניירו מעורר סערה בקהילה היהודית הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

שליחות של דורות: משפחה חב"דית שורשית

בראש הקהילה עומדים הרב משה יארס ורעייתו, הרבנית חיה מושקה. עבורם, הנהגת הקהילה אינה רק תפקיד, אלא המשך ישיר להיותם משפחה חב"דית שורשית, היונקת את ערכיה מדורות של מסירות נפש. יחד, הם פועלים מתוך תחושת שליחות עמוקה להמשיך את חזונו ופעילותו של הרבי מליובאוויטש – להגיע לכל יהודי באהבה ללא תנאי.

הרבנית חיה מושקה מעורבת באופן עמוק ויום-יומי בחיי המשפחות; היא מעבירה שיעורי נשים מרתקים, מלווה אימהות צעירות ברגעי שמחה ואתגר, ומנהלת ביד רמה את אירועי החסד והחינוך. "הצלחה אצלנו לא נמדדת בסטטיסטיקות," מסביר הרב יארס, "אלא בעבודה של 'אחד על אחד'. השליחות שלנו היא לפגוש כל יהודי ויהודייה בדיוק במקום שבו הם נמצאים, ולתת להם את הכלים להתחבר מחדש לנשמה ולזהות שלהם". ואכן, הפירות ניכרים בשטח: ממפגשי ה"תפילין קלאב" ועד למשפחות רבות שמתקרבות למסורת ושולחות את ילדיהן לחינוך יהודי שורשי.

חיזוק הנפש וביטחון הקהילה.

סוגיית הביטחון תופסת מקום מרכזי בשיח הקהילתי, במיוחד בעקבות המצב הביטחוני בישראל. הרב יארס מדגיש כי לצד האמונה והביטחון המוחלט בהשם, הקהילה נוקטת בכל פעולה נדרשת במישור הפיזי. "אנחנו עושים את המקסימום כדי שכל יהודי ירגיש בטוח לחלוטין לבוא בשערי בית חב"ד," הוא מבהיר.

למרות שהאזור נחשב לבטוח, הקהילה אינה נותרת שאננה. לצד קשר הדוק עם הרשויות, פועלת בבית חב"ד קבוצת מתנדבים מיומנת של נושאי נשק מקרב הקהילה. הם פועלים יחד לאבטח את המקום בשבתות, בחגים ובאירועים מיוחדים. השילוב בין מערך אבטחה מקצועי לבין "השומרים" מתוך הבית, יוצר מעטפת הגנה המאפשרת לחברים להתמקד בתפילה ובמפגש החברתי בראש שקט.

"הבנות שלנו סופגות חינוך יהודי אמיתי"

הפסיפס האנושי בקורל ספרינגס מורכב מסיפורים אישיים מרגשים. דוגמה לכך הם צ'רלי ונתן קאבר, זוג המשלב את הרקע הישראלי של נתן עם השורשים האמריקאיים של צ'רלי. עבורם כזוג מעורב, הקהילה היא הגשר התרבותי המושלם.

"אנחנו כל כך שמחים שהבנות שלנו סופגות כאן חינוך יהודי איכותי וערכים מבית אבא בתוך אווירה חמה ומחבקת," מספרים בני הזוג. "להרגיש חלק מקהילה כזו זה אומר לדעת שיש לך גב ומשפחה תומכת – בשמחה, וגם ברגעים מאתגרים. זה הבית השני שלנו באמת".

פסח שיאה של פעילות

לקראת חג הפסח, האווירה בקהילה מגיעה לשיא. כל משפחה עורכת את הסדר לפי מסורת העדה שלה, אך הקהילה דואגת למכנה המשותף: אספקת מצות שמורות מהודרות, שיעורי הלכה ולימוד מעמיק. בנוסף, מערך סיוע כלכלי הנתמך על ידי נדיבי הקהילה מבטיח שכולם יחגגו את חג החירות בכבוד ובשמחה.

הפעילות הענפה – הכוללת גם חוגים לילדים ונסיעות משותפות ל"אוהל" של הרבי בניו יורק  זכתה לאחרונה לביקור  מיוחד.

ח"כ אוהד טל, יו"ר שדולת יחסי ישראל-ארה"ב, ביקר במיוחד בקהילה במסגרת ביקור מדיני שקיים באחוזת מאראלאגו  והביע התרשמות עמוקה מהחוסן היהודי-ישראלי שנבנה בלב קורל ספרינגס.

בסופו של יום, חב"ד קורל ספרינגס היא הוכחה חיה לכך שגם במרחק אלפי קילומטרים מישראל, הלב הישראלי יכול לפרוח ולהפוך למרכז חיים משמעותי. כפי שסיכם הרב יארס בציטוט מהרבי הקודם: "השגחה עליונה מביאה את כל אחד למקום מגוריו בשביל חיזוק היהדות… כשחורשים וזורעים – צומח". ובקורל ספרינגס, השדה הישראלי צומח לתפארת.

הפוסט מיוחד לפסח: סיפורה של קהילה ישראלית בלב פלורידה. הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

משה יצחק, בנם הבכור של דבורה ומנדי ובוגר קהילת "Young Israel" בניו הייבן, מצטרף לרשימה מתארכת וכואבת של חללים בני התפוצות שנפלו במערכה הנוכחית. אלו צעירים שעזבו לימודים, קריירה ונוחות בארה"ב ובאירופה, לא כי חלה עליהם חובה חוקית, אלא מתוך צו מצפון בוער. כפי שפורסם ב"כאן 11", משה "נורא נורא ביקש להשתבץ ללחימה כמה שיותר מהר", ובחר בחטיבת הצנחנים כדרך למימוש השליחות שלו.

אביו, מנדי כץ, שיתף בפוסט מצמרר: "זו טרגדיה שלא תתואר. בני הבכור, שהייתה לו תשוקה לחיים ולבדיחות, נפל בקרב. ליבי מנופץ והפצע אמיתי". דבריו מהדהדים בקהילות רבות ברחבי ארה"ב, שחשות כעת שהמלחמה אינה "שם" בישראל, אלא בתוך הבית שלהן, בבתי הכנסת ובמרכזים הקהילתיים בקונטיקט.

גם ראש הממשלה נתניהו הדגיש את גבורת הלוחם שעלה מארה"ב: "משה ז"ל התגייס לצנחנים ולחם בגבורה למען הגנת המולדת. אנו מחבקים את משפחתו בשעתה הקשה".

במכתב שהשאיר למשפחתו, הגדיר משה יצחק את המציאות החדשה של יהדות התפוצות: "אני נלחם כאן כדי שיהיה לנו בית בטוח, גם אצלכם וגם כאן". זוהי הצהרת כוונות של דור שלם – דור של יהודים מהתפוצות שאינם עוד צופים מהצד, אלא לוחמים ובונים את עתיד העם היהודי בדמם. משה יצחק הכהן כץ ז"ל, שהותיר אחריו הורים וארבעה אחים, ייזכר לעד כמי שגשר על פני אוקיינוס כדי להגן על הבית המשותף של כולנו.

יהי זכרו ברוך.

הפוסט משה כ"ץ נפל בלבנון: ברית הדמים של יהדות התפוצות במלחמת התקומה. הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

ה"סדר מודל" החגיגי, שנערך בבניין המשרדים הרשמי "קנון" (Cannon Building), הפך לזירת מפגש דיפלומטית ותרבותית יוצאת דופן. מי שעומד מאחורי היוזמה המרשימה והוצאתה לפועל הוא איש קשרי הממשל והלוביסט הבכיר  עזרא פרידלנדר, באמצעות ארגון 'Project Legacy'. פרידלנדר, המוכר בפעילותו לחיזוק קשרים בין הקהילה היהודית לדרגים המדיניים בארה"ב, הצליח לרתום למאמץ את משרד החוץ של בוסניה והרצגובינה ולהביא לייצוג דו-מפלגתי מרשים של חברי קונגרס, בהם ג'וש גוטהיימר ובראד שניידר.

תחת הנהגתו של הרב הראשי של בוכרה בבוסניה, הרב יצחק יהושע, שניהל את ה"סדר", הפך הטקסט היהודי העתיק מהמאה ה-14 – ששרד את גירוש ספרד, את השואה ואת המצור על סרייבו – לסמל של גבורה משותפת. הנוכחים הדגישו כיצד סיפורה של ההגדה, שניצלה בזכות ספרן מוסלמי אמיץ שהחביא אותה במסגד במהלך השואה, נושא מסר אוניברסלי רב-עוצמה.

רגע השיא של הערב היה הגשת עותק יוקרתי (פקסימיליה מוזיאונית) של ההגדה לד"ר מוחמד בן עבדול כרים אל-עיסא, מזכ"ל הליגה המוסלמית העולמית, כאות הוקרה על מחויבותו לקידום הבנה בין-דתית. פרידלנדר הדגיש כי מטרת המחווה היא "להבליט ערכים של זיכרון, סובלנות ואחריות משותפת ערב חג הפסח, ולהראות כיצד מעשי גבורה החוצים קווי דת יכולים לשמר היסטוריה ולהפוך למקור השראה לדורות הבאים".

האירוע המרתק בלב הבירה האמריקאית הוכיח כי גם ימים ספורים לפני חג החירות, סיפור ההגדה העתיק ממשיך לכתוב פרקים חדשים של דיפלומטיה תרבותית, אומץ ואחדות בין-דתית.

הפוסט אחדות בין דתית במלחמה: סדר פסח בוושינגטון בסימן סובלנות. הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

לילה של חרדה עבר על תושבי שכונת גולדרס גרין בלונדון, אחד המרכזים היהודיים הגדולים בעולם. שלושה רעולי פנים תועדו במצלמות האבטחה כשהם מציתים ארבעה אמבולנסים של ארגון "הצלה" המקומי, שחנרו בסמוך לבית הכנסת "מחזיקי הדת" ברחוב Highfield Road. הלהבות אחזו ברכבים במהירות, ופיצוצים עזים של מיכלי חמצן רפואי החרידו את האזור וניפצו חלונות בבנייני מגורים סמוכים.

"ניסיון להטיל אימה על הקהילה" הרב הראשי לבריטניה, הרב אפרים מירוויס, פרסם הצהרה כואבת בעקבות האירוע: "זוהי מתקפה חולנית ושפלה במיוחד. לפגוע באמבולנסים שייעודם היחיד הוא הצלת חיים של יהודים ולא-יהודים כאחד, זהו שפל מדרגה מוסרי. הקהילה שלנו חזקה ולא תיתן לטרור להטיל עליה אימה".

צילום מתוך מצלמות האבטחה

גם בעיתונות היהודית המקומית, ובראשה ה-Jewish Chronicle, מדגישים את חומרת האירוע. הדיווחים מציינים כי כ-30 תושבים פונו מבתיהם באמצע הלילה מחשש להתפשטות האש. ארגון הטרור "אצחאב אל-ימין" (Harakat Ashab al-Yamin), המקושר לגורמים קיצוניים באירופה, מיהר לקבל אחריות למעשה ואף פרסם תיעוד מהזירה ברשתות החברתיות, תוך שהוא מגדיר את האזור כ"מעוז ציוני".

היחידה ללוחמה בטרור נכנסה לתמונה בשל אופי התקיפה והקשר לארגון הטרור, היחידה ללוחמה בטרור של משטרת לונדון (Counter Terrorism Policing) קיבלה לידיה את הובלת החקירה. ראש הממשלה קיר סטארמר וראש העיר סאדיק קאן גינו בחריפות את האירוע, והבטיחו לתגבר את האבטחה במוסדות הדת ובריכוזים היהודיים. הממשלה אף הודיעה כי תבחן דרכים לסייע במימון רכישת האמבולנסים החדשים במקום אלו שעלו באש.

למרות הנזק הכבד שנאמד במאות אלפי פאונד, בארגון "הצלה צפון-מערב לונדון" לא נכנעים. בהודעה רשמית שפרסמו נאמר: "הרכבים אולי נשרפו, אבל הרוח שלנו איתנה. אנו ממשיכים להעניק מענה רפואי מלא לכל פונה, ללא כל פגיעה בשירותי החירום".

הפוסט טרור אנטישמי בלב לונדון: אמבולנסים של "הצלה" הוצתו בשכונה היהודית הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

מ' (השם המלא שמור במערכת), סטודנט יהודי-ישראלי הלומד באוניברסיטה הסמוכה, מתאר את התחושות הקשות: "המקום הזה הפך לכר פורה לעוינות. הקיצונים והפרוגרסיביים השתלטו לחלוטין על השיח. הם אימצו תפיסה לפיה הם לא צריכים להתמודד עם שום טיעון לוגי – האמת שלהם היא האמת היחידה הקובעת, וכל דעה אחרת נחשבת מבחינתם ל'אלימות' שצריך להשתיק בכוח."

לדברי מ', רבים מהמפגינים הם "מכורים לתחושה שהם חלק ממשהו גדול בלי באמת להבין אותו. אין להם אידיאולוגיה מוצקה, יש להם רק צורך להרגיש שייכים לקבוצה שצועקת חזק יותר".

העימות שהשאיר את המפגינים ללא מילים

אולם, בתוך הכאוס בלט רגע אחד של אמת צרופה. אל מול המון המפגינים המוסת, נעמדה בחורה איראנית, מתנגדת משטר אמיצה, שצעקה לעברם בדם ליבה: "למה אתם חושבים שאתם יודעים מה טוב למדינה שלי יותר ממני?!"

השקט שהשתרר באותו רגע היה מחריש אוזניים. המפגינים, שמתיימרים לייצג "צדק עולמי", נותרו ללא מענה. "הם פשוט לא ידעו מה להגיד לה," מספר מ', "היא הטיחה בהם את המציאות שהם מנסים להסתיר עם סיסמאות ריקות. זו הייתה נקודת אור של סולידריות בין מתנגדי המשטר האיראני לבין הפעילים הפרו-ישראלים."

הפוסט מבט מבפנים: סטודנט ישראלי על מה שקורה בקמפוסים בלונדון. הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

בעוד המזרח התיכון ניצב בפני רגעי הכרעה, נתונים חדשים משרטטים תמונה של אחדות יהודית חוצת יבשות. לפי סקר "מדד הקול היהודי" של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), רוב מכריע של יהדות ארצות הברית תומך באופן אקטיבי במלחמה נגד איראן. הנתונים, שזכו לחשיפה נרחבת ב-Times of Israel, מצביעים על כך שהזיקה לישראל ולביטחונה גוברת על נטיות פוליטיות פנימיות בארה"ב.

הסקר מעלה כי התמיכה (68%) אינה מוגבלת רק לעצירת פרויקט הגרעין, אלא כוללת דרישה לפירוק תשתיות הטרור ומערך הטילים האיראני. יחד עם זאת, הקהילה אינה מתעלמת מהמחיר המקומי: למעלה ממחצית מהמשיבים (52%) הביעו חשש כי המלחמה תגביר את גלי האנטישמיות המופנים כלפי יהודים בארה"ב.

במכון למדיניות העם היהודי מציינים כי התוצאות משקפות הבנה עמוקה של יהודי התפוצות לגבי חומרת האיום. למרות החשש האישי מהשלכות האנטישמיות בבית, הקהילה היהודית הגדולה בעולם בוחרת לעמוד לצד ישראל וארצות הברית במאבק נגד ציר הרשע האיראני.

הפוסט סקר דרמטי: רוב יהודי ארה"ב תומכים במערכה צבאית נגד איראן. הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

מציאות קשה ומדאיגה במוסדות האקדמיים בבריטניה: דו"ח חדש בשם "Time for Change" של ארגון ה-UJS (התאחדות הסטודנטים היהודים), שפרטיו נחשפו לראשונה בעיתון ה-The Guardian, מעלה ממצאים חסרי תקדים על האקלים החברתי כלפי יהודים. לפי הנתונים, 20% מהסטודנטים בבריטניה – אחד מכל חמישה – מצהירים בגלוי כי לא היו מוכנים לחלוק חדר או דירה עם שותף יהודי.

הדו"ח, המבוסס על סקר נרחב בקרב אלפי סטודנטים, מצביע על כך שהאנטישמיות כבר אינה רק תופעת שוליים אלא הפכה לחלק מהמרחב הציבורי. כמעט רבע מהנשאלים העידו כי היו עדים להטרדות או תקיפות על רקע דתי, ו-49% דיווחו על קריאות תמיכה והאדרה של ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה בתוך הקמפוסים.

בארגון ה-UJS, המייצג כ-10,000 סטודנטים יהודים, מצביעים על מגמה של בידוד חברתי מכוון. סטודנטים רבים דיווחו כי הם נאלצים להסתיר את זהותם, להוריד כיפות או להחביא תליוני מגן דוד כדי להימנע מעימותים או מהחרמה חברתית. מנהיגי הקהילה היהודית בבריטניה קוראים כעת לממשלה ולהנהלות האוניברסיטאות להתערב באופן מיידי מול מה שהם מגדירים כ"אפליה בוטה ומסוכנת" נגד צעירים יהודים רק בשל מוצאם.

הפוסט החרם השקט – אחד מכל חמישה סטודנטים בבריטניה מסרב לגור עם יהודים הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.

בעיצומה של המלחמה, המטוס המיוחד ובו עשרות עולים חדשים מאירופה מספק הצהרת נאמנות עוצמתית למדינת ישראל | שר העלייה והקליטה: "אמירה עוצמתית של יהדות העולם"

בזמן שבישראל נמשכת המערכה, בנמל התעופה בן גוריון נרשם רגע של תקווה וציונות: כ-50 עולים חדשים מצרפת ומבריטניה נחתו השבוע בטיסה מיוחדת של משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית והקרן לידידות. העולים, המכונים "עליית האריות", בחרו לקשור את גורלם עם המדינה דווקא בימים מאתגרים אלו.

מהעריסה ועד גיל 92

תמהיל העולים על הטיסה משקף את הפסיפס האנושי של יהדות התפוצות:

• הדור הצעיר: למעלה מ-20 משפחות צעירות ו-11 עולים בודדים.

• הכי צעיר: תינוק בן 5 חודשים בלבד.

• העולה המבוגר ביותר: בן 92, שזכה לעלות לישראל בשיבה טובה.

המספרים שמאחורי הציונות

למרות המתיחות הביטחונית, הנתונים מראים כי הרצון לעלות לא דעך. מאז ה-7 באוקטובר עלו לישראל למעלה מ-60,000 עולים. בנוסף, כ-1,000 יהודים מרחבי העולם פתחו תיקי עלייה בימים האחרונים, מה שמעיד על גל התעניינות גובר בקרב קהילות יהודיות בחו"ל.

שר העלייה והקליטה, אופיר סופר: "נחיתה של עולים בין מטחי הטילים היא אמירה עוצמתית ומתן גב למדינת ישראל. העם היהודי רואה את גבורתה של המדינה ובוחר להיות חלק ממנה. נמשיך לפעול לקידום העלייה בכל עת, וביתר שאת לאחר המלחמה".

המבצע הלוגיסטי המורכב התאפשר הודות לשיתוף פעולה הדוק בין משרדי הממשלה לארגונים היהודיים, הממשיכים להפעיל את מערך העלייה כסדרו גם תחת מצב החירום.

צילום תמונה : אלישע חנקין דוברות משרד העליה והקליטה

הפוסט תחת אש: "עליית האריות" מצרפת ובריטניה נחתה בישראל הופיע לראשונה ב-חדשות התפוצות.