בעוד שמדינת ישראל תומכת בסכום של כ-18 אלף שקלים בשנה לכל מתנדב בשנת שירות בישראל, פעילות דומה המתבצעת בקהילות יהודיות בעולם אינה מתוקצבת כלל. הסוגיה, שעלתה לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט ובוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, מעלה שאלות כבדות משקל על אחריות המדינה לקשר עם יהדות התפוצות ועל הצורך הדחוף במימון משותף של משרדי הממשלה למטרה זו.
בשנת 2024 יפעלו במסגרת שנת שירות בחו"ל כ-213 מתנדבים ב-53 קהילות על פני ארבע יבשות, ובשנים 2025-2026 הצפי הוא עלייה במספרם לכ-235. הצעירים הללו נשלחים לתפוצות באמצעות הסוכנות היהודית במטרה לחזק את הקשר בין הקהילות היהודיות לישראל ולהגביר את תחושת הזהות היהודית בקרב הנוער היהודי בתפוצות. העלות השנתית של התוכנית נופלת כולה על הסוכנות היהודית, אשר ניסיונותיה לגייס תמיכה ממשלתית ממשרד החינוך לא נשאו פרי.
"מדינת ישראל צריכה לתקצב את המשרתים בחו"ל"
במהלך הדיון הדגיש יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ עודד פורר, את החשיבות בהכרה הממשלתית בתרומתם של בני ובנות השירות בחו"ל: "הקשר שלנו עם הקהילות היהודיות קריטי. בשנת 2023 הגיעו לישראל יותר מ-30 אלף עולים, כש-6,000 מהם בגילאי גיוס לצה"ל, ואין ספק כי הצבא זקוק להם. כשאנו צריכים מישהו שישמור על הקשר עם הקהילות היהודיות, השליחים הללו נמצאים שם ונותנים מענה חשוב. מדינת ישראל חייבת לקחת חלק בתקצוב המשרתים בחו"ל".
ח"כ יוסף טייב, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, הבהיר כי מדובר בפעילות שאינה פחותה בערכה מתוכניות שנת השירות בארץ: "בני ובנות השירות הללו משקיעים את כל מרצם ומביאים את הציונות ואהבת הארץ לנוער בתפוצות, מחזקים את הקשר בין הקהילות לישראל ותורמים לקליטה טובה של צעירים עולים. התמיכה בתוכנית זו היא המעט שניתן לעשות כדי לחזק את הקשר עם קהילות יהודיות שהשקיעו רבות במדינת ישראל לאורך השנים."
קולם של המתנדבים ובוגריהם
ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית, העיד כי כל צעיר או צעירה הנשלחים לשנת שירות בחו"ל מגיעים למאות ולעיתים לאלפי אנשים במהלך השנה – כולל לא-יהודים – ומקדמים תודעה חיובית כלפי ישראל: "כל תוכנית המימון של בני הש"ש נעשית כיום במימון עצמי של הסוכנות היהודית. אם משרדי ממשלה יוסיפו תמיכה, נוכל להרחיב את מספר השליחים ל-300 בשנה הבאה."
טל בראון, בוגרת תוכנית שנת שירות בקהילה היהודית במסצ'וסטס, ציינה את ההשפעה העצומה שהייתה לשנה זו על חייה: "בשנה הזאת הפכנו לכוח עבודה משמעותי בקהילה היהודית המקומית, וגם היום, 18 שנה אחרי, אני עדיין בקשר איתם."
משרד החינוך: "התקצוב מיועד רק למתנדבים בישראל"
קרן ליפשיץ זיתון, נציגת משרד החינוך, הסבירה כי כיום תקנת התמיכה מתקצבת מתנדבי שנת שירות שפועלים בישראל בלבד, וכי מימון נוסף כרוך בתקציבים קואליציוניים. לטענתה, על אף המעלות בתוכנית, ייתכן שהפתרון לא יגיע ממשרד החינוך: "הגופים המשתמשים בתקנה אינם מפנים מתנדבים לשנת שירות בחו"ל, ולכן תקצוב נוסף ידרוש דיון מחודש ויתכן גם שינוי בחקיקה".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) הוסיף כי קיימת אפליה בתקצוב בין השירות הלאומי לשירות השנתי: "המדינה משקיעה בשליחת בני שירות לאומי לקהילות יהודיות בחו"ל, בעיקר לחינוך ממלכתי דתי, בעוד שש"ש נשלחים מטעם הסוכנות ללא תקצוב ממשלתי. כספים קואליציוניים עשויים לסייע לסגור את המעגל".
יו"ר הוועדה, ח"כ יוסף טייב, חתם את הדיון בהחלטה לפעול במישורים הרלוונטיים: "נבצע את העבודה מול המשרדים הנוגעים בדבר, ונפרסם את תשובתם ככל שתהיה חיובית. אם נידרש, נקדם גם שינוי חקיקה ואף נפעיל לחץ במסגרת חוק ההסדרים. עלינו לעשות הכל כדי לממש את החזון של חיבור הקהילות היהודיות לתפוצות ולישראל."
למרות הסכמה כללית מצד חברי הכנסת והגופים המעורבים על חשיבות שליחותם של בני ובנות השירות בחו"ל, עדיין לא התקבלה החלטה על תקצוב ממשלתי מיידי. בכך נותרת שאלת התמיכה הממשלתית ללא מענה ברור, בעוד הצורך בשליחים ממשיך להיות חיוני מתמיד נוכח עלייה במקרי האנטישמיות בעולם.
