לפי המחקר, שנערך על ידי המרכז לחקר האנטישמיות (CAR) של הליגה נגד השמצה, מועמדים יהודים-אמריקאים נדרשים לשלוח 24% יותר בקשות עבודה כדי לקבל את אותו מספר תגובות חיוביות כמו מועמדים ממוצא מערב-אירופי. עבור ישראלים-אמריקאים, הנתון גבוה אף יותר: הם נאלצים לשלוח 39% יותר בקשות כדי להגיע לאותן תוצאות.
ד"ר בריאן טומלין, כלכלן בכיר שעמד בראש המחקר, הסביר כי הניסוי בוצע באמצעות שליחת קורות חיים זהים לתפקידים אדמיניסטרטיביים, כשההבדל היחיד היה השם או המאפיינים המרמזים על הרקע התרבותי של המועמד. "המטרה הייתה לבחון את ההשפעה של סטיגמות ותפיסות קדומות על סיכויי הקבלה לעבודה," אמר.
עדות מהשטח: אפליה במפגש הראשון
יהודי-אמריקאי, שבחר להישאר בעילום שם, סיפר: "כשהגשתי מועמדות עם קורות חיים שכללו את שמי המלא, לא קיבלתי תשובות. אחרי ששיניתי את השם לשם ניטרלי, קיבלתי מענה תוך ימים ספורים. זה היה הרגע שבו הבנתי כמה עמוקה האפליה."
מועמדת ישראלית לשעבר סיפרה על חוויה דומה: "כשהגעתי לראיון עבודה ושמעו את המבטא שלי, הרגשתי שינוי ברור באווירה. השאלות הפכו חודרניות יותר, ולאחר מכן לא שמעתי מהם שוב."
המחקר התמקד באופן שבו שמות מרמזים על רקע תרבותי או דתי, וכיצד הדבר משפיע על קבלת החלטות של מעסיקים. על פי המחקר, שמות כמו "ג'ייקוב כהן" או "שרה לוי" יזכו לפחות תגובות חיוביות בהשוואה לשמות כמו "ג'ון סמית" או "אנה טיילור".
ד"ר טומלין ציין: "המחקר מאשש את התיאוריה שהרבה מהחלטות המעסיקים מושפעות מהטיות לא מודעות. זה לא בהכרח אומר שהאפליה מכוונת, אבל התוצאה שלה ברורה מאוד."
ההשפעות של אפליה מתמשכת
אפליה בשוק העבודה אינה מסתכמת רק בקושי במציאת עבודה. היא משפיעה על יכולת המועמדים להתקדם מקצועית, לקבל שכר הוגן וליהנות מתנאי עבודה טובים. בנוסף, היא עלולה להוביל לתחושת ניכור ולפגיעה בביטחון העצמי של המועמדים.
ד"ר מישל וורנר, מומחית לפסיכולוגיה תעסוקתית, מסבירה: "כשמועמדים חווים דחיות חוזרות ונשנות בשל זהותם התרבותית או הדתית, הם עשויים להימנע מלפנות לתפקידים מסוימים או לוותר על שאיפותיהם המקצועיות."
אין ספק שהמחקר מצביע על בעיה עמוקה הדורשת התייחסות מיידית. אם לא יינקטו צעדים משמעותיים, אפליה זו עלולה להמשיך ולפגוע ביכולת של יהודים-אמריקאים וישראלים להשתלב באופן מלא בשוק העבודה האמריקאי.
האפליה בשוק העבודה היא תזכורת חשובה לכך שהמאבק לשוויון זכויות רחוק מלהסתיים. הניסיון של יהודים וישראלים בארה"ב מעלה שאלות כבדות משקל על האתגר לשלב בין זהות תרבותית למקצועיות בעולם התעסוקה הגלובלי.
