מאת: ח"כ עמיחי שיקלי – שר התפוצות
הצבעתי נגד העסקה מתוך תחושת אחריות כבדה ומתוך ידיעה ברורה שאנחנו עוסקים בדיני נפשות. השבת החטופים היא בעיניי חובה מוסרית ומצווה שאין למעלה ממנה, והגעתי לדיון הזה מתוך נטייה ברורה לתמוך בעסקה.
רק לאחר שנחשפתי לרשימות המחבלים שצפויים להשתחרר בשלב א', הבנתי שלא אוכל להצביע בעד. מדובר במאות רבות של רוצחים, בהם עשרות מחבלים בכירים שעמדו מאחורי אלפי פיגועים, כולל כמה מהאירועים הקטלניים ביותר בהיסטוריה של הטרור נגדנו: מגידו, קפה מומנט והלל בירושלים, קניון השרון בנתניה, הטבח בקיבוץ מצר, מסעדת מקסים ועוד.
המסר שעולה מהעסקה הזו הוא שמאסר עולם במדינת ישראל הפך לפיקציה. המציאות שנוצרת אומרת: "אם לא תשתחרר תוך עשר שנים, תשתחרר תוך עשרים – ובלבד שתחטוף מספיק ישראלים."
בנוסף, הנתונים מוכיחים שאחוזי החזרה של המחבלים הללו לטרור, בין אם במעורבות ישירה ובין אם בעקיפין, עומדים על כ-80%. המשמעות היא שהעסקה הזו, במבט מפוכח, עלולה להפוך לגזר דין מוות לעשרות ואולי למאות ישראלים נוספים בעתיד.
אני גם חושש שהרף שהוצב בעסקה הנוכחית יקשה עלינו משמעותית לממש את שלב ב', שבו המחיר צפוי להיות גבוה עוד יותר – במיוחד כשמדובר בחיילים או בגברים בגיל לחימה.
לכן, בלב כבד וקרוע, החלטתי שלא לתמוך בעסקה הנוכחית.
יחד עם זאת, אני מודה לכל מי שעסקו במשא ומתן ועשו זאת מתוך תחושת שליחות ואחריות כבדה. אין לי ספק שהם פעלו כמיטב יכולתם. אני מאושר ומתרגש לקראת שחרור החטופות והחטופים הצפוי, ומקווה בכל ליבי שחששותיי יתבדו ושהחלטתי תתברר בדיעבד כשגויה.
ה' עוז לעמו ייתן; ה' יברך את עמו בשלום.
